ניתוח תזמון השרשורים

כדי לקבוע אם נעשה שימוש נכון בשרשורי התהליכים של המשחק והם מתוזמנים בצורה שתניב את הביצועים הכי טובים, יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון.

• קצב פריימים
• ריבוי נימים וטעינה מקבילה של נימים
• הקצאת ליבות מעבד (CPU)

ריבוי נימים

הרבה משחקים ומנועי משחקים משתמשים בריבוי שרשורים כדי לחלק את העבודה של המעבד למשימות לוגיות, שאפשר להריץ באופן עצמאי למדי. אחת מהתצורות הטיפוסיות היא שרשור משחק לקלט וללוגיקת המשחק, שרשור עיבוד להכנה ולשליחה של אובייקטים לציור, ושרשורי עובד למשימות משנה אחרות כמו אנימציות או אודיו.

מומלץ להריץ את השרשורים במקביל כדי לנצל את שיפורי הביצועים של ריבוי השרשורים. דוגמה לכך היא תרחיש שבו השרשורים של המשחק והרינדור פועלים במקביל באופן חלקי או מלא על ליבות שונות. זה לא תמיד אפשרי, למשל במקרים של תלות בנתונים משותפים. עם זאת, כשזה אפשרי, זה עשוי להוביל לזמני CPU נמוכים יותר, ולכן גם לקצב פריימים גבוה יותר.

הקצאת ליבות מעבד (CPU)

אחד הגורמים שמשפיעים באופן משמעותי על הביצועים של עומסי העבודה של ה-CPU הוא האופן שבו הם מתוזמנים בליבות. יכול להיות שהחיוב יחולק לשני רכיבים:

• האם השרשורים של המשחק פועלים על הליבה המתאימה ביותר לעומס העבודה שלהם.
• האם ה-threads של המשחק עוברים בין ליבות לעיתים קרובות.

במכשירים מודרניים נעשה לעיתים קרובות שימוש בארכיטקטורה שנקראת מחשוב הטרוגני, שבה לליבות יש רמות ביצועים שונות:

• ליבה אחת או כמה ליבות מציעות ביצועים גבוהים, אבל צורכות יותר חשמל. הליבות האלה נקראות לפעמים ליבות 'גדולות'.
• ליבות אחרות מציעות ביצועים נמוכים יותר בשיא, אבל הן חסכוניות יותר בצריכת החשמל. הליבות האלה נקראות לפעמים ליבות קטנות.
• אופציונלי: ליבה אחת או יותר שמציעות איזון בין ביצועים לבין צריכת חשמל. הם נקראים לפעמים ליבות 'אמצעיות'.

כדי לבדוק את התנהגות השרשור של המעבד, צריך להפעיל את האפשרות CPU בהגדרות הפרופיל כשמבצעים מעקב, ואז לעיין בנתונים בקטע CPU Usage. אם תגדילו את התצוגה של חלק מהמעקב <200 ms, תוכלו לראות את התהליכים הנפרדים שפועלים בליבות המעבד של המכשיר. בדרך כלל, ליבות קטנות יותר מתאימות למדדים קטנים יותר (לדוגמה, מעבדי CPU‏ '0'-'3'), בעוד שליבות גדולות יותר מתאימות למדדים גבוהים יותר (לדוגמה, מעבדי CPU‏ '6'-'7'), וליבות ביניים, אם יש כאלה, יתאימו למדדים שביניהם (לדוגמה, מעבדי CPU‏ '5'-'6'). זהו נוהג מקובל, אבל אין ערובה לכך.

אם אתם מגלים שרכיבי thread מסוימים מתוזמנים במעבדים שלא עומדים בדרישות הביצועים או ההספק שלהם, כדאי להגדיר ידנית את זיקת המעבד לרכיבי ה-thread האלה.

אפשר גם לבדוק אם השרשורים עוברים בין ליבות. החלפות ליבה כאלה כרוכות בתקורה מסוימת כתוצאה מהחלפת ההקשר ואובדן המצב במטמון או ברישומים של הליבה.

הגדרת שיוך מעבד לשרשור מורה למערכת לתזמן אותו על הליבה הנתונה כשהמשחק פועל בחזית. יש כמה גורמים שצריך לקחת בחשבון כשעושים את זה:

• תוכנת הפלטפורמה לא יכולה להתאים באופן דינמי את מיקום המשימה לגורמים בזמן הריצה, כמו עומס והגבלת מהירות (throttling) תרמית.

• בדיקות ביצועים במכשירים שונים עשויות להניב מאפייני ביצועים שונים מאוד, במיוחד אם יש הבדלים משמעותיים בין המכשירים מבחינת נקודת המחיר או תאריך היציאה לשוק.

  יכול להיות שמכשיר חדש או יקר יותר יריץ עומס עבודה מסוים בקלות על ליבה קטנה, אבל מכשיר ישן או זול יותר יצטרך ליבה גדולה יותר כדי לעמוד בלוחות הזמנים של אותו עומס עבודה.

• אם תכפו את ההתאמה לליבות גדולות, יכול להיות שתגבירו שלא לצורך את צריכת הסוללה ואת העומס התרמי.

לכן, בדרך כלל מומלץ להימנע מהגדרה ידנית של שיוך ליבות CPU.