יש הרבה מדדים שונים שבהם אפשר להשתמש כדי לעקוב אחרי השימוש של האפליקציה בזיכרון. לכל אחד מהמדדים האלה יש מטרה שונה. אם אתם מנסים לאבחן ולפתור בעיה בביצועים של האפליקציה, חשוב לדעת באיזה מדד צריך להסתכל. בדף הזה מופיעה סקירה כללית של כמה מהמדדים הכי חשובים.
רקע
כדי להבין את המדדים השונים, צריך להבין איך מערכת Android מטפלת בזיכרון. למידע מפורט, קראו את הסקירה הכללית על ניהול הזיכרון. בקטע הזה מופיע סיכום של המידע הכי רלוונטי להבנת מדדי הזיכרון.
זיכרון ב-Android
מערכת ההפעלה Android מבוססת על ליבת Linux. ב-Linux יש שתי קטגוריות בסיסיות של דפי זיכרון:
- זיכרון אנונימי הוא זיכרון שלא מגובה על ידי קובץ באחסון של המכשיר. הזיכרון הזה כולל הקצאת זיכרון על ידי פונקציות כמו
mallocשל C, וגם זיכרון שמוקצה לאובייקטים בערימה. - זיכרון מגובה בקובץ הוא זיכרון שממופה ישירות מקובץ באחסון. זה כולל קבצים להפעלה (כמו קובצי DEX) ומשאבים כמו גופנים.
ההבחנה הזו חשובה כי אם הזיכרון מוגבל, המערכת יכולה לפנות דף שממופה ישירות מקובץ. כשהדף הזה נדרש שוב, המערכת יכולה פשוט למפות את הקובץ מחדש. לעומת זאת, זיכרון אנונימי צריך לעבור ל-zRAM, אחרת המידע יאבד.
זיכרון מגובה קבצים אפשר לחלק לשתי קטגוריות: זיכרון נקי וזיכרון מלוכלך.
- זיכרון נקי הוא דף זיכרון שמופה מקובץ ולא שונה. זה אומר שאפשר להסיר את הדף אם יש צורך בזיכרון.
- זיכרון מלוכלך השתנה מאז שהוא מופה מהקובץ. דפים פרטיים שהשתנו הם כמו זיכרון אנונימי – אי אפשר להשמיט אותם, וצריך להחליף אותם ל-zRAM אם הזיכרון מוגבל.
למידע נוסף על הקטגוריות האלה, עיינו בדף מושגי יסוד בזיכרון של Android.
כדי לשפר את ביצועי המכשיר, חשוב שהאפליקציה תשתמש בזיכרון נקי שמגובה בקבצים ככל האפשר. אם אתם משתמשים בהרבה זיכרון מלוכלך או אנונימי, זה עלול לגרום ל-thrashing (החלפת דפים תכופה) במערכת, ובסופו של דבר לאירועי LMK (הפסקת תהליכים בגלל מחסור בזיכרון).
לכן, לדוגמה, פורמט DEX כולל בייטקוד שהאפליקציה יכולה להשתמש בו ישירות בלי לשנות אותו. כלומר, דפים שממופים מקובץ ה-DEX נשארים נקיים, ואפשר להסיר אותם בבטחה אם הזיכרון מוגבל.
Zygote
כשהמכשיר מופעל, מערכת Android יוצרת תהליך זיגוטה שמכיל מחלקות ומשאבים בסיסיים. בכל פעם שאפליקציה חדשה מופעלת, המערכת מפצלת את תהליך ה-zygote ומשתמשת בעותק החדש בשביל האפליקציה. הגישה הזו מאיצה את הפעלת האפליקציה. הוא גם עוזר לחסוך בזיכרון. כל אפליקציה מתחילה בשיתוף הזיכרון של ה-zygote שלה, עם סמנטיקה של העתקה בזמן כתיבה. כלומר, האפליקציה לא צריכה עותק משלה של דפים שהיא משתפת עם תהליך ה-zygote, אלא אם האפליקציה משנה את הדף. אם היא כן משנה דף, האפליקציה מקבלת עותק משלה באופן שקוף – היא לא צריכה לעשות שום דבר מיוחד כדי לקבל את העותק הזה.
מדדי זיכרון עיקריים
אם אתם מנסים לשפר את ביצועי האפליקציה, יש כמה מדדי זיכרון שכדאי לבדוק, וכל אחד מהם מודד משהו קצת שונה.
RSS, PSS ו-USS
יכול להיות שתרצו לדעת בכמה דפים תהליך מסוים משתמש. זו שאלה די מורכבת. יש שלושה מדדים שונים למעקב אחרי השימוש בדפי האפליקציה. כל מדד מספק מידע קצת שונה.
- גודל קבוצת התושבים (RSS) מודד את המספר הכולל של הדפים שבהם התהליך משתמש, כולל דפים משותפים.
- המדד של תפקוד האפליקציה לשימוש בזיכרון הוא הסכום של דפי RSS אנונימיים ב-RAM ודפים אנונימיים שהועברו ל-zRAM.
- גודל קבוצה ייחודית (USS) מודד את מספר הדפים שמשמשים רק את התהליך שלכם, ולא משותפים עם תהליך אחר.
- גודל קבוצה פרופורציונלי (PSS) הוא הערכה של כמות הזיכרון שהתהליך שלכם צורך במערכת. זהו הסכום של USS, בתוספת חלק יחסי של הדפים שהתהליך שלכם משתף עם תהליכים אחרים. לדוגמה, אם חמישה תהליכים משתפים דף, כל תהליך מקבל 20% מגודל הדף שנספר ב-PSS שלו.
כל אחד מהמדדים האלה שימושי למטרות מסוימות, אבל כל אחד מהם יכול להטעות. לתהליך שנוצר לאחרונה מ-zygote יכול להיות RSS של 100MB או יותר, למרות שמעט מאוד זיכרון מוקצה באופן ייחודי לתהליך – יכול להיות ש-100MB הם רק הדפים שהוא משתף עם zygote. לעומת זאת, אם אתם מפצלים תהליך, לשני תהליכי המשנה יכול להיות USS קטן מאוד, כי התהליכים משתפים כמעט את כל הדפים זה עם זה. זה עלול ליצור רושם מוטעה לגבי כמות הזיכרון שכל תהליך צריך. ה-PSS מנסה לתת לכם תמונה מלאה של העומס שהתהליך שלכם מפעיל על המערכת, אבל זה רק אומדן.
שימוש במפת סיביות (bitmap)
מפות סיביות יכולות לתפוס את החלק הגדול ביותר בזיכרון של האפליקציה. יכול להיות שהמשאבים הגרפיים של האפליקציה מקודדים בפורמטים אחרים, אבל צריך להרחיב את הגרפיקה למפת סיביות כדי להציג אותה במכשיר.
תפקוד האפליקציה עוזר לכם לעקוב אחרי השימוש של האפליקציה בזיכרון של מפת הסיביות (bitmap) במכשירים שונים. הוא מספק ארבעה מדדים שכדאי להכיר:
- חזית: מעקב אחרי השימוש במפת הסיביות כשהאפליקציה גלויה. זהו המצב שבו השימוש של האפליקציה במפת הסיביות צפוי להיות הגבוה ביותר. עם זאת, כדאי לבדוק אם יש הבדל גדול בין מקרי הקיצון של האפליקציה (P99) לבין החציון של השימוש בזיכרון (P50), מה שעשוי להצביע על דליפת זיכרון.
- שירותים שמשפיעים על המשתמשים עוקבים אחרי השימוש במפת הסיביות כשהאפליקציה לא פועלת בחזית, אבל עדיין נחשבת כמשפיעה על המשתמשים (לדוגמה, כי האפליקציה מפעילה שירות שפועל בחזית או משימה בעדיפות גבוהה). יכול להיות שהאפליקציה תהיה במצב הזה במשך זמן רב, ולכן חשוב מאוד שהיא לא תכיל הרבה מפות סיביות כשהיא במצב שניתן לזיהוי.
- ברקע: מעקב אחרי השימוש באפליקציה כשהיא מפעילה שירות הפועל ברקע, או כשהיא נשלחה לאחרונה לרקע ועדיין לא נשמרה במטמון. אפליקציות שפועלות ברקע צריכות לשחרר באופן מפורש נכסים גדולים של מפות סיביות (bitmap) כדי להקל על העומס בזיכרון.
- שמירה במטמון: מעקב אחרי השימוש באפליקציה כשהיא נשמרת במטמון. אם אין מספיק זיכרון במכשיר, המערכת תתחיל לסגור אפליקציות שנשמרו במטמון. כדי שהאפליקציה תהיה פחות פגיעה לאירועי LMK, מומלץ לפנות באופן יזום כמה שיותר זיכרון, במיוחד מפות סיביות.
ספי ההתנהגות הלא תקינה של תפקוד האפליקציה לזיכרון של מפת הסיביות (bitmap) חלים על שירותים שמשפיעים על המשתמשים, על שירותים שפועלים ברקע ועל שירותים שנשמרו במטמון, אבל לא על שירותים שפועלים בחזית, שהם בעיקר אותות לאבחון.
אתם יכולים להשתמש ב-Android Studio כדי לבדוק אם יש מפות סיביות כפולות בתמונת מצב של הזיכרון.
לחלופין, אם אתם משתמשים בסוכן AI לתכנות, אתם יכולים להשתמש במיומנות android-profiler כדי לתעד תמונת מצב של הזיכרון, ואז לשלוח שאילתה לגבי מופעי Bitmap והנתיבים השמורים שלהם באמצעות PerfettoSQL.
אופטימיזציה של קוד DEX
כדי לשפר את הזיכרון שבשימוש של האפליקציה, אתם יכולים לבצע אופטימיזציה של קוד ה-DEX שלה.
אתם יכולים להשתמש בכלי לניתוח ההגדרות של R8 כדי לקבל מידע מפורט על הכיווץ, ההסתרה והאופטימיזציה של קובץ ה-DEX. אפשר גם לקבל את המידע הזה באמצעות מיומנות הניתוח של R8. הציונים של הכיווץ, ההסתרה והאופטימיזציה יכולים לעזור לכם לזהות את הפוטנציאל של האפליקציה לאופטימיזציה של R8. בנוסף, בתפקוד האפליקציה מוצגים ציוני האופטימיזציה של קוד ה-DEX כממצא אופטימיזציה של קוד DEX.
כדי לבצע שיפורים נוספים, אתם יכולים להשתמש ב-R8 עם פרופילי Baseline ולמדוד את השימוש בזיכרון באמצעות ספריית Macrobenchmark.