הצבעים בעיצוב של ממשק הטלוויזיה יכולים לעורר השראה, ליצור אווירה ואפילו להניע את המשתמשים לקבל החלטות. זהו רכיב חזק ומוחשי שהמשתמשים שמים לב אליו קודם. הצבע הוא דרך עשירה להתחבר לקהל רחב, ולכן לא מפתיע שהוא שלב חשוב ביצירת ממשק טלוויזיה באיכות גבוהה.
המיטב
- מצב התמונה 'רגיל' הוא הגדרת התצוגה הנפוצה ביותר בטלוויזיות.
- רוב הטלוויזיות תומכות ב-sRGB.
- כשבוחרים צבעים, חשוב לזכור שהמשתמשים צופים בטלוויזיה ממרחקים שונים ובתנאי תאורה חלשה.
- טכנולוגיית התצוגה והגדרות מרחב הצבעים של מכשירי טלוויזיה יכולות להיות שונות מאוד.
- חשוב לבדוק כמה שיותר וריאציות של מכשירים ומרחבי צבעים.
- כשמשתמשים בצבע, חשוב לקחת בחשבון את הצרכים וההעדפות השונים של המשתמשים.
- כשמשתמשים במעברי צבע, חשוב לשים לב לבעיות נפוצות בטלוויזיה, כמו פסים.
צבעים ותצוגות בטלוויזיה
יש תפיסה מוטעית נפוצה שלפיה כל המסכים מציגים את כל הצבעים באותו אופן. יכול להיות שנתקלתם בזה כשאתם משתמשים במחשב נייד של העבודה או צופים בסרט אצל חברים. אותו צבע עשוי להיראות שונה בדגמי טלוויזיה שונים, במסכי מחשב ובמכשירים ניידים.
מרחב צבעים
מרחב צבעים מתייחס לספקטרום הצבעים שמסך הטלוויזיה יכול לשחזר. הם כוללים את מרחבי הצבעים sRGB ו-DCI-P3. מרחב הצבעים sRGB הוא הנפוץ ביותר והוא תואם למגוון הגדול ביותר של דגמי טלוויזיה. הוא משמש במערכות הפעלה, בתוכניות טלוויזיה ובמשחקים.
בחירה במרחב הצבעים DCI-P3 יכולה להניב סרטונים שנראים חיים ומציאותיים יותר. מכיוון שלתוכן שנוצר ב-DCI-P3 יש גישה לאחוז גדול יותר של צבעים, יכול להיות שהתוכן יהיה תואם רק למסכי טלוויזיה מתקדמים.
מצב תמונה
מצבי תמונה יכולים להשפיע על איכות הצבע בטלוויזיה על ידי שינוי האופן שבו הטלוויזיה מעבדת את התמונה. לדוגמה, מצבי תמונה רגילים בדרך כלל מנסים ליצור ייצוג צבעים מדויק יותר, בעוד שמצבי תמונה מלאי חיים מגבירים את הרוויה של הצבעים כדי להפוך אותם לתוססים יותר.
מצב התמונה שמוגדר כברירת מחדל ברוב מסכי הטלוויזיה הוא 'רגיל'. המצב הזה נועד לספק תמונה מאוזנת עם צבעים מדויקים. אבל למשתמש יש הרבה אפשרויות לבחור מתוכן. משתמשים רבים משנים את מצבי התמונה כדי לשפר את איכות התמונה.
נבחן שבעה מצבי צילום נפוצים:
- רגיל: מצב התמונה שמוגדר כברירת מחדל. הוא מספק תמונה מאוזנת עם צבעים מדויקים.
- עשיר: מגביר את הרוויה של הצבעים, כך שהם נראים עשירים יותר.
- דינמי: מגדיל את הניגודיות של התמונה, כך שהיא נראית חדה יותר.
- משחק: אופטימיזציה של התמונה למשחקים, עם הפחתה של השהיית הקלט.
- סרט: אופטימיזציה של התמונה לצפייה בסרטים, הפחתת טשטוש התנועה.
- ספורט: אופטימיזציה של התמונה לצפייה בספורט, הגדלת הבהירות של התמונה.
- מותאם אישית: המשתמש יכול לשנות את הגדרות התמונה לפי ההעדפות שלו.
ניגודיות
הניגודיות היא אחד ההיבטים החשובים ביותר של איכות התמונה, במיוחד במסכי HDR מודרניים. זהו ההבדל בין השחור הכהה ביותר לבין הלבן הבהיר ביותר שהטלוויזיה יכולה להציג. יחס ניגודיות גבוה יותר בדרך כלל מצביע על גווני שחור עמוקים יותר, מה שמשפר משמעותית את איכות התמונה הכוללת.
ניגודיות: 562:1 (נמוכה)
|
ניגודיות: Inf: 1 (מושלם)
|
אותו צבע בטלוויזיות שונות עשוי להיראות דהוי בטלוויזיה עם יחס ניגודיות נמוך. כדי להבטיח חוויית משתמש טובה, מעצבים צריכים להביא בחשבון את הטיפים הבאים כשהם יוצרים ממשק משתמש לאפליקציות לטלוויזיה:
- השתמשו בניגודיות גבוהה בין צבע הטקסט לצבע הרקע.
- מומלץ לבחור גופנים ברורים וקריאים בגדלים גדולים יותר ועם ריווח שורות גדול יותר.
- שילוב תכונות נגישות.
- אל תסתמכו רק על צבע כדי להעביר מידע.
- אופטימיזציה למרחבי צבעים שונים (SDR ו-HDR).
- בודקים את קלות הקריאה בתנאי תאורה שונים.
טכנולוגיית צג
גם טכנולוגיות התצוגה יכולות להשפיע על הצבע שמוצג במסך. סוגים נפוצים:
- LCD: מסכי גביש נוזלי הם הסוג הנפוץ ביותר של מסכי טלוויזיה. הם פועלים באמצעות תאורה אחורית שמפיצה אור על לוח גביש נוזלי, שחוסם את האור או מאפשר לו לעבור כדי ליצור תמונה. טלוויזיות LCD הן יחסית זולות ויש מגוון רחב של גדלים, אבל הן עלולות לסבול מניגודיות נמוכה ומשיעתוק צבעים לא טוב.
- LED: מסכי LED הם סוג חדש יותר של טלוויזיות LCD שמשתמשות בנוריות LED כתאורה אחורית. נוריות LED חסכוניות יותר באנרגיה ממסכי LCD רגילים, ויכולות להפיק תמונה בהירה וחדה יותר. טלוויזיות LED בדרך כלל יקרות יותר מטלוויזיות LCD.
- QLED: מסכי LED עם נקודות קוונטיות הם סוג של מסכי LED שמשתמשים בנקודות קוונטיות כדי לייצר אור. נקודות קוונטיות הן חלקיקים זעירים שיכולים ליצור מגוון רחב יותר של צבעים מאשר נוריות LED רגילות.
- OLED: מסכי OLED (דיודה פולטת אור המבוססת על חומר אורגני) הם סוג של מסכי LED שמשתמשים בחומרים אורגניים כדי לייצר אור. טלוויזיות OLED הן הסוג הכי יקר של טלוויזיות, אבל הן מציעות את הניגודיות הטובה ביותר ואת שחזור הצבעים הכי טוב מכל סוג של טלוויזיה.
לכל סוג של טכנולוגיית תצוגה בטלוויזיה יש יתרונות וחסרונות משלו כשמציגים צבעים.
אפשר לצפות בסרטון How a TV Works in Slow Motion של The Slow Mo Guys כדי לקבל מידע נוסף.
עקרונות
למידע נוסף, אפשר לעיין בעקרונות של צבעי Material.
- נגישות קודמת לכול: לממשקי טלוויזיה יש קהל מגוון. מילדים ועד קשישים, וגם ללקויי ראייה. חשוב תמיד לקחת בחשבון את הצרכים וההעדפות של הקהל כשמשתמשים בצבע. כשנגישות היא העדיפות הראשונה בממשק המשתמש, המשתמשים יכולים ליהנות מחוויה יעילה. דוגמה לכך היא עמידה בתקני ניגודיות הצבעים. הערה: חשוב תמיד לקחת בחשבון את ההבדלים בעיבוד הצבעים בין דגמי טלוויזיה שונים.
- שימוש בצבעים למטרה מסוימת: כשמשתמשים בצבעים בצורה נכונה, הם יכולים לשפר את התקשורת וליצור חוויות משמעותיות וסוחפות. הוא משקף את הזהות של המוצר בממשק הטלוויזיה.
- בחירת רקע עם ניגודיות: רקע עם ניגודיות עוזר למשתמשים להבין את הטקסט ואת הרכיבים השונים באפליקציה ולבצע איתם אינטראקציה. הניגודיות הגבוהה מבטיחה שהתוכן יהיה גלוי.
פסי צבע במסך
המונח 'פסים במסך' בטלוויזיה מתייחס להופעה של קווים, פסים או מעברי צבע אופקיים או אנכיים שניתן לראות בתצוגה, ושלא מהווים חלק מהתוכן שמוצג בפועל. הארטיפקט הזה יכול להופיע כקווים ברורים או כמעבר הדרגתי בין צבעים או גוונים במסך. התופעה יכולה להיגרם מגורמים כמו עומק צבע נמוך, ארטיפקטים של דחיסה, הפרעות באות או בעיות בלוח או במעבד הגרפי.
כשמעצבים ממשק משתמש לטלוויזיה, במיוחד כשמדובר במעברי צבעים ובמניעת פסים, כדאי להביא בחשבון את הטיפים הבאים:
- שימוש במעברי צבע עם עומק צבע גבוה: כדי לצמצם את הסיכון להיווצרות פסים, מומלץ להשתמש במעברי צבע עם עומק צבע גבוה (למשל, 10 ביט או יותר). הפעולה הזו מבטיחה מעברים חלקים יותר בין הצבעים ומפחיתה את הסיכויים להופעת פסים גלויים.
- הימנעות ממעברי צבע קיצוניים: כשיוצרים מעברי צבע הדרגתיים, כדאי להימנע ממעברים חדים בין הצבעים, כי הם עלולים להיות מועדים יותר להיווצרות פסים. במקום זאת, כדאי להשתמש במעברי צבע עדינים והדרגתיים יותר, כדי שהמראה במסך יהיה חלק יותר.
- בדיקה בכמה מכשירים: איכות הצבעים והפאנל יכולה להשתנות בין טלוויזיות שונות, ולכן חשוב לבדוק את עיצוב ממשק המשתמש בכמה מכשירים כדי לוודא שהמעברים בין הצבעים נראים חלקים ושאין פסים על המסכים השונים.
- שימוש בטכניקות של דית'רינג: דית'רינג היא טכניקה שיכולה לעזור לצמצם את הפסים על ידי מיזוג צבעים יחד בצורה דמוית רעש. התכונה הזו יכולה לעזור ליצור אשליה של מעברי צבע חלקים יותר, גם במסכים עם עומק צבע נמוך יותר.
- בחירה של צבעים אחידים או דוגמאות עדינות: אם צבעים מדורגים לא חיוניים לעיצוב, כדאי להשתמש במקום זאת בצבעים אחידים או בדוגמאות עדינות. הם פחות נוטים ליצור פסים ויכולים ליצור ממשק משתמש אסתטי.