התאמה של פריסות

עיצוב מותאם הוא שיטה לעיצוב פריסות שמותאמות לנקודות עצירה ולמכשירים ספציפיים.

כדי ליישם פריסות מותאמות בצורה יעילה:

• קודם כל, צריך להתחשב ברוחב של חלון המחלקה של המכשיר כדי לקבוע את השינויים בפריסה, ואז להתאים את הגובה.
• ‫Android משתמשת במושגים של עיצוב רספונסיבי, בדומה לפיתוח אתרים, ומסתמכת על רשתות ותמונות גמישות כדי ליצור פריסות שמגיבות ביעילות להקשר שלהן.

לקבלת הנחיות עיצוב לגבי התאמת פריסות לגדלים מורחבים של מסכים, אפשר לקרוא את המאמר תמיכה בגדלים שונים של מסכים במדריך למפתחים ב-Compose ואת המאמר החלת פריסה ב-M3. כדי לקבל השראה וללמוד איך להטמיע פריסות למסכים גדולים, אפשר לעיין גם בגלריה של הדוגמאות הקנוניות למסכים גדולים ב-Android.

חשיבה אדפטיבית

האפליקציה צריכה להיות מותאמת כברירת מחדל. שוק המובייל של Android נמצא בהתפתחות מתמדת, ולכן אי אפשר להתייחס למובייל רק כאל טלפונים ניידים. במקום זאת, הוא צריך לכלול את כל המכשירים, החל מטלפונים ניידים, מכשירים מתקפלים, טאבלטים וכל מה שביניהם.

יכול להיות שחלק מהתכונות ומקרים לשימוש לא יתאימו לכל גודל מסך או לכל סוג מכשיר. עיצוב אדפטיבי מאפשר למשתמשים יותר חופש מבחינת ארגונומיה, שימושיות ואיכות האפליקציה.

שיטות ואיכות

אפשר להתחיל בעיצוב מסכים מרכזיים (להעברת המושגים החשובים או האפליקציה שלכם) עם גדלים של חלונות כנקודות עצירה, כדי שישמשו כהנחיות לשאר האפליקציה. חוויות המשתמש המרכזיות האלה יכולות להדגיש את האיכות של ההתאמה והגורם הצורני. אפשר גם לעצב את התוכן כך שיהיה רספונסיבי ברמת הבסיס, על ידי ציון האופן שבו התוכן צריך להיות מוגבל, להתרחב או לעבור סידור מחדש.

משתמשים במאגרי מידע פנימיים ובמאגרי מידע חזותיים כדי לקבץ רכיבים. החלוניות יכולות להיכנס, להיעלם, להתרחב, להיות מוגבלות או לקפוץ. השימוש בחלוניות מקל על העיצוב בכל המכשירים הניידים.

לאפשר לרכיבים לזוז ולשנות את הסדר שלהם על ידי התמקדות באופן שבו הרכיבים מותאמים לרשת. כדאי לשקול שינוי אנכי של אלמנטים ולשלב אותו עם אילוצים ושינויים בהצגה.

אפליקציה איכותית צריכה לעמוד בדרישות של רמת האיכות המובחנת בהנחיות בנושא אפליקציות ליבה ואיכות במסכים גדולים.

מידע נוסף על פריסות זמין בדף בנושא פריסות ב-Material Design 3 (M3).