בניגוד לממשקי מגע, בטלוויזיה יש הסתמכות רבה על מצבים ראשיים שונים (ברירת מחדל, ממוקד, לחיצה) כדי למשוך את תשומת הלב של המשתמש לרכיב הממוקד. זו נקודת המוצא לניווט.
המיטב
- מערכת פוקוס מורכבת מקטעים של רכיבים שאפשר להתמקד בהם.
- אינדיקטורים למיקוד הם אמצעים ויזואליים שמדגישים את הרכיבים הממוקדים.
- האינדיקציה של קנה המידה משנה את הגודל של רכיב בפקטור x כשהוא במצב ממוקד או נבחר.
- צבע הרקע הוא סטטי, אבל צבע המשטח יכול להשתנות כשמתמקדים בו.
מצב פוקוס
המיקוד הוא הגדרת המצב העיקרית בעיצוב לטלוויזיה. הניווט מוגבל לאינטראקציות עם לחצני החיצים (D-pad) שזמינים בשלט הרחוק. המשתמשים יכולים להשתמש במקשי החיצים כדי לנוע, בלחצן המרכזי כדי לבחור ובמקש 'הקודם' כדי לחזור. השלט מאפשר למשתמשים לעבור בין אינטראקציות. שינוי המצב של רכיב מיוצג באמצעות אינדיקטורים של מיקוד, כדי לעזור למשתמשים להבין את השינוי.
אלמנטים וקבוצות שניתן להתמקד בהם
'אלמנטים שניתנים למיקוד' הם חלק בלתי נפרד מממשק הטלוויזיה. "רכיבים שאפשר להתמקד בהם" יכולים להיות כל רכיב, כמו לחצנים, כרטיסים, פריטים ברשימה או משטח מוגדר בהתאמה אישית. בכל נקודת זמן, המשתמשים צריכים להיות מסוגלים להתמקד רק ברכיב אחד שאפשר להתמקד בו.
לעומת זאת, 'קבוצות שאפשר להתמקד בהן' מכילות רכיב אחד או יותר שאפשר להתמקד בהם. יכול להיות כל מספר של 'קבוצות שאפשר להתמקד בהן' מקוננות. קבוצות שאפשר להתמקד בהן משמשות לקיבוץ לוגי של רכיבים שונים שאפשר להתמקד בהם, כדי שהניווט יהיה ידידותי למשתמש.
אינדיקטורים של מיקוד
אינדיקטורים למיקוד הם ייצוג ויזואלי ברור של אלמנט שהמיקוד נמצא בו. כשבוחרים רכיב, הוא עובר למצב 'לחיצה' עד שלוחצים על הכפתור בשלט.
כל מצב של רכיב שאפשר להתמקד בו מוגדר על ידי שינוי המאפיינים הבאים:
- שינוי קנה מידה – שינוי הגודל של אלמנט שהתמקדתם בו
- גבול – שרטוט של קו מתאר מסביב לאלמנט
- Glow – יצירת צל מתחת לרכיב (בדרך כלל משמש בכרטיסים)
- צבעים – שינוי הרקע של הרכיב וצבע התוכן
אינדיקציה של קנה מידה
משנה את גודל הרכיב כשהוא במצב ממוקד או נבחר. ערכי ברירת המחדל של ההגדלה באחוזים הם: 1.025, 1.05 ו-1.1. האינדיקציה הזו מספקת משוב ברור על הניווט. ערכי ההתאמה של רכיבים שונים יכולים להשתנות בהתאם לגודל שלהם.
אינדיקציה של זוהר
מוסיף הילה או צל מפוזרים מסביב לאלמנט. הפרמטרים של אפקט הזוהר הם:
- רמת הזוהר: מציינת את הגובה של הרכיב, בטווח של 2dp עד 32dp
- צבע הזוהר: אפשר לציין אותו לפי צבע התמונה או צבע המותג
סימון של קווי המתאר
מוסיף קו מתאר סביב האלמנט, בנפרד מהגבול. הסימון של המתאר מבוסס על הפרמטרים הבאים:
- רוחב קו המתאר: טפסים מחוץ לרכיב
- שוליים פנימיים של קו המתאר: המרווח בין הרכיב לבין קו המתאר שלו
- צבע המתאר: אפשר לציין אותו לפי צבע התמונה או צבע המותג \
אינדיקציה של צבע
האלמנטים יכולים לשנות את המצב שלהם בהתאם לצבעים. הפרמטרים שמשמשים לסימון בצבע:
- צבע הרקע: משנה את צבע המשטח של רכיב
- צבע התוכן: שינוי הצבע של התוכן על פני השטח
הגבהה טונאלית
צבע הרקע הוא סטטי, אבל צבע המשטח יכול להשתנות. משטחים ברמות גובה +1 עד +5 נצבעים באמצעות שכבות-על צבעוניות על סמך הצבע הראשי. השינוי הזה יוצר וריאציה טונאלית בבסיס של פני השטח.
למשטחים עם גוונים יש הרבה יתרונות:
- יצירת אפקט של גובה כדי להבדיל בין הרכיבים השונים והטקסט
- הגדרת ניגודיות לשיפור הנגישות
- ליצור אינטראקציה ויזואלית ולרכך את המעברים בין רכיבים אינטראקטיביים
מצב מושבת
במצב מושבת, צבע הרקע והאטימות מוצגים עם בולטות נמוכה יותר כדי לציין שהאובייקט לא ניתן ללחיצה.
תרחישים לדוגמה
לרכיב שאפשר להתמקד בו יש 3 מצבים עיקריים: ברירת מחדל, התמקדות ולחיצה. בנוסף, יש מצבים נוספים: מופעל, מושבת ונבחר, שיוצרים מטריצה.
כרטיסים
| ברירת מחדל | ממוקד | לחוץ | |
|---|---|---|---|
| מופעל |
|
|
|
לחצנים
| ברירת מחדל | ממוקד | לחוץ | |
|---|---|---|---|
| מופעל |
|
|
|
| מצב מושבת |
|
|
|
צ'יפים
| ברירת מחדל | ממוקד | לחוץ | |
|---|---|---|---|
| מופעל |
|
|
|
| מופעל + נבחר |
|
|
|
| מצב מושבת |
|
|
|
| מושבת + נבחר |
|
|
|