ב-Android מגרסה 11 (רמת API 30) ואילך, הפלטפורמה תומכת בפרוטוקולי STIR/SHAKEN כדי לספק שיטה מאובטחת ופרטית לאימות מספר הטלפון של המתקשר ולהעברתו לנמען כשהשיחה מתבצעת. ב-Android 11 ואילך יש תמיכה באפליקציות, כמו חייגנים מקוריים, סינון שיחות ואפליקציות לספאם, כדי לגשת לנתוני ההכרעה של הספק. כך האפליקציות יכולות לזהות שיחות ספאם ולעדכן את המשתמשים לפני שהם עונים לשיחה.
במכשירים עם Android מגרסה 11 ואילך, אפליקציות לסינון שיחות ולזיהוי ספאם שמשתמשות ב-CallScreeningService API יכולות לגשת לפונקציונליות של סינון שיחות, וכך לשפר את הפרטיות של המשתמשים ואת הביצועים של המכשיר. באמצעות ה-API הזה, האפליקציות לא צריכות לבקש הרשאות נפרדות, והן יכולות לקבל גישה למידע נוסף שלא היה זמין דרך בקשות הרשאה רגילות ב-Android 10 ובגרסאות קודמות. הנתונים שזמינים ב-API הזה כוללים:
- מספר השיחות הנכנסות או היוצאות
- התראה על שיחה נכנסת וסיום השיחה
- גישה מוגבלת לחלון ההתראות של המערכת למידע על סינון שיחות בזמן השיחה ואחריה
- אפשרות לדחות שיחות נכנסות
- משך השיחה
- סיבת ניתוק השיחה
- תוצאת הבדיקה של STIR/SHAKEN
הטמעה
אפליקציות של חייגן, אפליקציות לסינון שיחות ואפליקציות לזיהוי ספאם צריכות להשתמש ב-CallScreeningService API. כשמשתמש בוחר באפליקציה כאפליקציית ברירת המחדל לשיחות מזוהות וחסימת ספאם, האפליקציה מקבלת גישה לשיטה getCallerNumberVerificationStatus(), שמציגה את התוצאה של STIR/SHAKEN ממנגנון האימות של הספק עבור פרוטוקול STIR/SHAKEN. כך אפשר לזהות שיחות רובוט.
בנוסף, אפליקציות לסינון שיחות יכולות להטמיע מסך אחרי שיחה על ידי הפעלת פעולת היעד ACTION_POST_CALL, שמתחילה פעילות שמאפשרת למשתמש לסמן שיחה כספאם או להוסיף מספר לרשימת אנשי הקשר השמורים שלו.