יצירה והפעלה של אפליקציית Wear OS הראשונה

בדף הזה מוסבר איך ליצור את האפליקציה הראשונה ל-Wear OS באמצעות תבנית מ-Android Studio. האפליקציה מציגה את הדרכים השונות לצפייה במידע במכשירי Wear OS, ומציגה כמה שיטות מומלצות לפיתוח אפליקציות בפלטפורמה.

המדריך הזה מבוסס על ידע קודם בפלטפורמת Android ובסביבת הפיתוח המשולבת (IDE) של Android Studio. אם אתם חדשים לגמרי ב-Android, כדאי ליצור אפליקציה באמצעות ה-codelab הזה. מידע נוסף על היכולות של Android Studio זמין בדף היכרות עם Android Studio.

יצירת אפליקציה ל-Wear OS

אחרי שמורידים ומתקינים את הגרסה העדכנית של Android Studio, משלימים את האשף New Project (פרויקט חדש):

  1. פותחים את Android Studio ועוברים אל File > ‏New > ‏New Project (קובץ > חדש > פרויקט חדש). יופיע החלון New Project.
  2. בחלונית תבניות, בוחרים באפשרות Wear OS. לאחר מכן, בחלונית הראשית, בוחרים באפשרות Empty Wear App (אפליקציית Wear ריקה).
  3. נותנים שם לפרויקט ולוחצים על סיום. ‫Android Studio יוריד את התלויות הנדרשות ויבנה את הפרויקט.

עכשיו אפשר להריץ את האפליקציה הראשונה ב-Wear OS.

הפעלת אפליקציה באמולטור

דרך פשוטה להריץ את אפליקציית Wear OS היא באמולטור.

הגדרת אמולטור

כדי להגדיר אמולטור ב-Android Studio:

  1. ב-SDK Manager, פותחים את הכרטיסייה SDK Tools. מוודאים שמותקנת במכשיר הגרסה העדכנית ביותר של Android SDK Platform-Tools. סוגרים את SDK Manager.
  2. עוברים אל כלים > המרכז לניהול מכשירים.
  3. לוחצים על יצירה (+). מופיע האשף הגדרת מכשיר וירטואלי.
  4. בחלונית Category, בוחרים באפשרות Wear OS ובוחרים פרופיל חומרה, כמו Wear OS Small Round. לוחצים על הבא.
  5. אלא אם אתם צריכים התאמות אישיות ספציפיות, כדאי להשאיר את הגדרות ברירת המחדל במסך הזה. ב-Android Studio, ה-API ותמונת המערכת העדכניים נבחרים כברירת מחדל. לוחצים על סיום.

מידע נוסף על השימוש באמולטורים זמין במדריך בנושא הפעלת אפליקציות באמולטור של Android.

פתיחת האפליקציה באמולטור

  1. בסרגל הכלים הראשי, מחפשים את Run Widget (הפעלת הווידג'ט). בתפריט הנפתח של המכשיר, בוחרים את האמולטור שיצרתם ולוחצים על הלחצן הפעלה ‫"Run button" כדי להפעיל את האפליקציה.
  2. אחרי כמה רגעים, ההודעה 'שלום...' מופיעה באמולטור.

הפעלת אפליקציה בשעון פיזי (אופציונלי)

הפעלת האפליקציה וניפוי הבאגים שלה בשעון פיזי מאפשרים להעריך טוב יותר את חוויית המשתמש הכוללת. זה חשוב במיוחד אם האפליקציה מסתמכת על חומרה ספציפית, כמו חיישנים או GPU.

כדי להריץ אפליקציה בשעון פיזי, צריך להכין את המכשיר לבדיקה ואז לחבר אותו למחשב הפיתוח.

הכנת השעון לבדיקה

כדי להכין את השעון לבדיקה, צריך להפעיל ניפוי באגים באמצעות ADB. לשם כך, פועלים לפי השלבים הבאים:

  1. פותחים את תפריט ההגדרות בשעון.
  2. גוללים לתחתית התפריט. אם לא מופיע הפריט אפשרויות למפתחים, צריך לבצע את השלבים הבאים. אם לא, ממשיכים לשלב הבא.
    1. מקישים על מערכת > מידע או על מערכת > מידע > גרסאות.
    2. מחפשים את הפריט מספר Build ומקישים עליו שבע פעמים. אם השעון מוגן באמצעות קוד אימות או קו ביטול נעילה, מזינים אותו כשמתבקשים לעשות זאת.
  3. בתפריט הגדרות, מקישים על אפשרויות למפתחים.
  4. מפעילים את האפשרות ניפוי באגים באמצעות ADB.

מידע נוסף זמין במאמר הגדרת אפשרויות למפתחים במכשיר.

חיבור השעון למכונת פיתוח

בחלק מהשעונים אפשר להתחבר באמצעות USB. אחרים דורשים חיבור אלחוטי.

הגדרת חיבור קווי באמצעות USB

כדי לחבר את השעון, פועלים לפי השלבים הבאים:

  1. מחברים את השעון למחשב הפיתוח באמצעות כבל USB.
  2. בשעון, מפעילים את האפשרות אפשר תמיד מהמחשב הזה ואז מקישים על אישור.

הגדרת חיבור אלחוטי

אם אי אפשר לבצע ניפוי באגים בשעון דרך יציאת USB, אפשר לעיין במאמר בנושא חיבור למכשיר באמצעות Wi-Fi.

פותחים את האפליקציה בשעון

  1. בRun Widget (חלק מסרגל הכלים הראשי), משתמשים בתפריט הנפתח של המכשיר כדי לבחור את המכשיר הפיזי.
  2. לוחצים על הלחצן הפעלה ‫"Run button" בRun Widget.
  3. אחרי כמה רגעים, ההודעה 'שלום...' מופיעה במכשיר.

תכנון הארכיטקטורה של האפליקציה

עכשיו, אחרי שהאפליקציה הבסיסית פועלת, אפשר להתקדם מעבר לתבנית. לפני שמתחילים להוסיף תכונות חדשות, כדאי לחשוב על ההחלטות הארכיטקטוניות העיקריות שיעצבו את האפליקציה. בקטעים הבאים נציג כמה שאלות חשובות שכדאי לשקול.

מודל האפליקציה: עצמאית, לא עצמאית או משולבת

כדאי לחשוב עד כמה האפליקציה מסתמכת על טלפון מוצמד:

  • היברידי (מומלץ לרוב האפליקציות): זהו הפתרון הנפוץ והגמיש ביותר. התכונות העיקריות של האפליקציה פועלות בלי טלפון (למשל, מעקב אחרי אימון), אבל היא מציעה פונקציונליות משופרת כשהטלפון מחובר, כמו סנכרון נתונים או הגדרה קלה יותר.
  • עצמאית: האפליקציה פועלת באופן מלא ללא צורך בטלפון לתכונות העיקריות. האפשרות הזו מצוינת לאפליקציות שיכולות לפעול אופליין או להשתמש בחיבור אינטרנט משלהן. תבנית 'אפליקציית Wear ריקה' יוצרת כברירת מחדל אפליקציה עצמאית.
  • לא עצמאית: האפליקציה דורשת טלפון כדי להפעיל את הפונקציונליות העיקרית שלה.

מידע נוסף והנחיות לגבי הבחירה הזו זמינים במאמר אפליקציות עצמאיות לעומת אפליקציות לא עצמאיות ל-Wear OS.

בניית ממשק המשתמש

‫Compose for Wear OS הוא פריימוורק מודרני דקלרטיבי, והוא הדרך המומלצת ליצירת ממשקי משתמש לאפליקציות ל-Wear OS. התבנית שבה השתמשתם נוצרה באמצעות התכונה 'כתיבה בעזרת AI', ולכן היא נקודת התחלה מצוינת.

כשמפתחים באמצעות Compose, צריך להשתמש בספריות שמיועדות במיוחד ל-Wear OS. הם מספקים רכיבים שעברו אופטימיזציה לשעונים, והם חיוניים לחוויית משתמש מעולה.

לדוגמה, במקום LazyColumn רגיל, משתמשים ב-TransformingLazyColumn, שמחיל באופן אוטומטי אפקטים של שינוי גודל ושקיפות על פריטים בקצה של מסך עגול.

באופן דומה, כדי להוסיף ניווט, משתמשים ב-SwipeDismissableNavHost מספריית הניווט של Wear OS כדי לשלב את תנועת ההחלקה של המערכת לסגירת האפליקציה.

אחסון וסנכרון של נתונים

הדרך שבה מנהלים את הנתונים היא בחירה ארכיטקטונית מרכזית. לשמירת נתונים במכשיר, האפשרויות הן כמו בנייד, עם DataStore לנתוני מפתח-ערך או לאובייקטים מוקלדים, ו-Room לנתונים מובְנים מורכבים יותר. אלה האפשרויות המומלצות והעדכניות.

  • אחסון נתונים במכשיר קודם: כדאי לעצב את האפליקציה כך שתהיה אופליין קודם, כלומר שתאחסן את הנתונים הדרושים ישירות בשעון כדי שהיא תמשיך לפעול גם בלי חיבור לטלפון.
  • סנכרון נתונים עם הטלפון: כשצריך לסנכרן או להזרים נתונים (כמו הגדרות משתמש או נתוני אימון) עם אפליקציית טלפון נלווית, משתמשים ב-Data Layer API. היא מספקת ערוץ תקשורת שפועל באמצעות Bluetooth ו-Wi-Fi.

ניהול עבודה לטווח ארוך

הרבה חוויות ליבה ב-Wear OS, כמו אימונים או הפעלת מדיה, הן ארוכות טווח. חשוב לנהל את העבודה הזו בצורה נכונה כדי לשמור על האמינות ולחסוך בסוללה.

  • למשימות ממושכות שמופעלות על ידי המשתמש: כשמשתמש מתחיל משימה שצריכה להימשך גם אם הוא עובר למקום אחר (למשל מעקב אחרי ריצה), צריך להשתמש בשירות פעיל. ב-Wear OS, מצמידים את השירות הזה ל-Ongoing Activity API. הפעולה הזו יוצרת התראה קבועה וסמל שאפשר להקיש עליו בתצוגת השעון, כדי שהמשתמש יוכל לחזור לאפליקציה שלכם.
  • למשימות רקע שניתן לדחות: למשימות שלא צריך לבצע באופן מיידי (כמו סנכרון נתונים באופן תקופתי), משתמשים ב-WorkManager. הוא מודע למצב הסוללה ומתחשב באופטימיזציות של המערכת כמו מצב שינה, ולכן הוא בחירה טובה לעיבוד ברקע שלא דחוף לבצע.

חשיבה מעבר לאפליקציה: פלטפורמות ויכולות

לסיום, חשוב לזכור שחוויית השימוש ב-Wear OS היא לא רק האפליקציה הראשית.

  • תמיכה בממשקים אחרים: כדי ליצור אפליקציה איכותית ומושכת, כדאי לתכנן תמיכה בממשקים אחרים שמיועדים לשימוש על פרק כף היד. כדאי ליצור משבצת לפעולות מהירות ולמידע, ותכונה נוספת להצגת נתונים חשובים ישירות בתצוגת השעון של המשתמש.
  • תכנון יעילות בצריכת החשמל: חיי הסוללה הם קריטיים במכשיר לביש. כבר מההתחלה, חשוב לתכנן את האפליקציה כך שתהיה חסכונית בצריכת החשמל. לכן, חשוב לחשוב היטב איך לאחזר נתונים, להשתמש בחיישנים ולהריץ משימות ברקע. לרוב, כדאי לדחות את העבודה עד שהשעון בטעינה. מידע נוסף זמין במדריך בנושא חיסכון בצריכת החשמל.