Android Studio Cloud

Android Studio Cloud, שנגיש דרך Firebase Studio, מאפשר למפתחים לפתוח פרויקטים של Android Studio בנוחות מכל מקום שיש בו חיבור לאינטרנט. אנחנו עורכים ניסויים בטכנולוגיות סטרימינג, ותהיה לכם אינטראקציה עם מכונה וירטואלית (VM) של Linux שמריצה את Android Studio באינטרנט, דרך סטרימינג מרחוק. חוויית המשתמש תהיה דומה לזו של גרסת Linux של Android Studio.

בין שמדובר בפרויקטים לדוגמה ובין שמדובר בגישה לפרויקטים קיימים של אפליקציות ל-Android ב-GitHub, המטרה שלנו היא שהתכונה הזו תעזור לכם לייעל את תהליך הפיתוח על ידי ביטול הצורך בהתקנות מקומיות.

מה צפוי לקרות:

  • סביבות עבודה ייעודיות שבהן הורדנו מראש את הרכיבים הנדרשים של Android SDK ואת Android Studio IDE כדי שתוכלו לבחון ולפתח את אפליקציית Android שלכם
  • גישה ל-Android Studio Cloud מכל מקום
  • היכולת ליצור כמה סביבות עבודה בו-זמנית

כאן מפורטות המגבלות הידועות והפתרונות החלופיים הזמינים. אנחנו רוצים לקבל מכם משוב נוסף ולהוסיף בהדרגה יכולות נוספות ככל ש-Android Studio Cloud יתקדם בשלב הניסיוני. אפשר לדווח על משוב ובעיות דרך מעקב הבעיות והסקר הזה.


שנתחיל?

צעדים
לנסות את Android Studio Cloud ולתת שם לסביבת העבודה.
לוחצים על Create וממתינים להשלמת האיפוס של סביבת העבודה.
לאחר הטעינה, תגיעו לסביבת ה-VM Linux שבה Android Studio מופעל. בוחרים אם לשלוח נתוני ניתוח ל-Google.
כדי להתחיל פרויקט חדש או לפתוח פרויקט בפעם הראשונה, אפשר ליצור פרויקט חדש, אחזור מ-VCS או ללחוץ על פעולות נוספות ולבחור באפשרות ייבוא דוגמת קוד ל-Android כדי להתחיל לעבוד על פרויקט ל-Android.
לדוגמה, אפשר לבחור באפשרות New Project (פרויקט חדש) ולפתוח Empty Activity (פעילות ריקה).
לאחר מכן תועברו אל Android Studio, ותוכלו לנסות משימות פיתוח שאתם מבצעים בדרך כלל:
  • יצירת פרויקט חדש
  • ייבוא פרויקטים מ-Git או מ-GitHub
  • עריכת הקוד
  • יצירת תצוגות מקדימות
  • פריסה באמולטור
  • שימוש בכלי לניפוי באגים, בכלי לבדיקת פריסה, בפרופילר ועוד
  • שימוש ב-AI בתהליך הפיתוח בעזרת Gemini ב-Android Studio
כשעובדים עם הכלי, חשוב לדעת על המגבלות והפתרונות הזמינים הידועים.

תהליכי עבודה שכדאי לנסות

ב-Android Studio Cloud יש גישה לרבים מהשירותים שזמינים בגרסה למחשב. כדאי לנסות את תהליכי העבודה הנפוצים הבאים:

  • פורסים את האפליקציה במכשיר וירטואלי או פיזי.

    • אם פורסים במכונה וירטואלית ל-Android, מומלץ להשתמש ב-Pixel 8a API 35 (שהוגדרה מראש) או ב-Small Phone API 35. גילינו ששני המכשירים האלה פועלים טוב יותר ממכשירי אמולטור אחרים, שבדרך כלל איטיים מאוד – במיוחד בהפעלה הראשונה – בגלל וירטואליזציה בתצוגת עץ.
    דוגמה לממשק המשתמש של Device Manager
    • לחלופין, אפשר לפרוס במכשיר פיזי באמצעות Android Device Streaming שמבוסס על Firebase. הפעלת האפליקציה במכשיר אמיתי אמורה להיות מהירה יותר מאשר באמולטור.
  • כדאי לנסות את Gemini ב-Android Studio. שואלים שאלות, מקבלים השלמה של קוד בעזרת AI, הצעות לקוד ועוד.

  • מעבירים את הקוד ל-Android Studio Cloud ממערכת בקרת גרסאות באמצעות האפשרות Get from VCS בתיבת הדו-שיח של קבלת הפנים. למידע נוסף על ייבוא פרויקטים מ-Git, ראו הגדרת מאגר Git במסמכי העזרה של IntelliJ.

ברוכים הבאים לממשק המשתמש של Android Studio

בעיות ידועות ופתרונות עקיפים

  • כדי ליצור אינטראקציה עם Android Studio Cloud, צריך להשתמש במיפוי מקלדת של Linux.
  • זמינה רק הגרסה היציבה האחרונה של Android Studio.
  • אם אתם מתחברים ל-Android Studio, חשבונות שדורשים אימות דו-שלבי פיזי לא יפעלו. אם יש תמיכה בשיטות חלופיות, כדאי להשתמש בהן. למשל, אפליקציות אימות כמו מאמת החשבונות של Google.
  • הפעלת Android Emulator בפעם הראשונה תהיה איטית. מומלץ להפעיל אותו למשך כ-10 דקות אחרי היצירה הראשונה שלו, לפני שפורסים את האפליקציה בו.
  • אי אפשר לפרוס במכשיר פיזי מקומי של Android.
  • לפעמים מופיע החלון הקופץ 'בחירת סיסמה לאוסף המפתחות החדש'. במקרה כזה, לוחצים על ביטול כדי לסגור אותו.
דוגמה לבחירת סיסמה לממשק המשתמש החדש של מפתחות הגישה
  • בינתיים, כדאי להתעלם מחלונות קופצים שקשורים לעדכונים במכונות Linux.
דוגמה להתראה של עדכון תוכנה ב-Linux