שימוש ב-wake lock עלול לפגוע בביצועי המכשיר. אם אתם צריכים להשתמש ב-wake lock, חשוב לעשות זאת בצורה נכונה. במסמך הזה מפורטות כמה שיטות מומלצות שיכולות לעזור לכם להימנע מבעיות נפוצות שקשורות לנעילת השעון.
מתן שם לחסימת מצב שינה בצורה נכונה
מומלץ לכלול את שם החבילה, המחלקה או השיטה בתג wakelock. כך, אם מתרחשת שגיאה, קל יותר למצוא בקוד המקור את המיקום שבו נוצרת נעילת ההשכמה. ריכזנו בשבילכם עוד כמה טיפים:
- אל תכללו בשם פרטים אישיים מזהים (PII), כמו כתובת אימייל. אם המכשיר מזהה מידע אישי מזהה (PII) בתג של נעילת ההשכמה, הוא רושם ביומן את הערך
_UNKNOWNבמקום התג שציינתם. - אל תקבלו את שם המחלקה או ה-method באופן פרוגרמטי, למשל על ידי קריאה ל-
getName(). אם מנסים לקבל את השם באופן פרוגרמטי, יכול להיות שהוא יוסתר על ידי כלים כמו Proguard. במקום זאת, צריך להשתמש במחרוזת עם קידוד קשיח. - אל תוסיפו מונה או מזהים ייחודיים לתגי נעילת השהייה. הקוד שיוצר נעילת השכמה צריך להשתמש באותו תג בכל פעם שהוא מופעל. השיטה הזו מאפשרת למערכת לצבור את השימוש ב-wake lock של כל שיטה.
מוודאים שהאפליקציה גלויה בחזית
בזמן שהתכונה 'מניעת שינה' פעילה, המכשיר צורך חשמל. המשתמש במכשיר צריך לדעת שהפעולה הזו מתבצעת. לכן, אם אתם משתמשים ב-wake lock, כדאי להציג למשתמש התראה כלשהי. בפועל, המשמעות היא שצריך לקבל את נעילת ההשכמה ולהחזיק אותה בשירות בחזית. שירותים שפועלים בחזית נדרשים כדי להציג התראה.
אם שירות שפועל בחזית הוא לא הבחירה הנכונה לאפליקציה שלכם, כנראה שגם לא כדאי להשתמש בחסימת מצב השינה. במאמר בנושא בחירת ה-API הנכון כדי למנוע את מצב השינה של המכשיר מוסבר על דרכים אחרות לבצע פעולות כשהאפליקציה לא פועלת בחזית.
שומרים על לוגיקה פשוטה
חשוב לוודא שהלוגיקה של קבלת וביטול החסימה של מצב השינה פשוטה ככל האפשר. אם הלוגיקה של נעילת ההשכמה קשורה למכונות מצב מורכבות, לזמני קצובה, למאגרי ביצוע או לאירועי קריאה חוזרת, כל באג קטן בלוגיקה הזו עלול לגרום לכך שנעילת ההשכמה תוחזק למשך זמן ארוך מהצפוי. קשה לאבחן ולנפות באגים כאלה.
בודקים שהחסימה של מצב השינה תמיד מבוטלת
אם אתם משתמשים בחסימת מצב שינה, אתם צריכים לוודא שכל חסימת מצב שינה שאתם מפעילים משוחררת בצורה תקינה. זה לא תמיד פשוט כמו שזה נשמע. לדוגמה, יש בעיה בקוד הבא:
Kotlin
@Throws(MyException::class)
fun doSomethingAndRelease() {
wakeLock.apply {
acquire()
doTheWork() // can potentially throw MyException
release() // does not run if an exception is thrown
}
}
Java
void doSomethingAndRelease() throws MyException {
wakeLock.acquire();
doTheWork(); // can potentially throw MyException
wakeLock.release(); // does not run if an exception is thrown
}
הבעיה כאן היא שהשיטה doTheWork() יכולה להציג את החריגה MyException. אם כן, השיטה doSomethingAndRelease() מעבירה את החריגה החוצה, והיא אף פעם לא מגיעה לקריאה release(). התוצאה היא שהנעילה למניעת שינה נרכשת אבל לא משוחררת, וזה מצב גרוע מאוד.
בקוד המתוקן, doSomethingAndRelease() מבטיח שחסימת מצב השינה תבוטל גם אם הייתה שגיאה:
Kotlin
@Throws(MyException::class)
fun doSomethingAndRelease() {
wakeLock.apply {
try {
acquire()
doTheWork()
} finally {
release()
}
}
}
Java
void doSomethingAndRelease() throws MyException {
try {
wakeLock.acquire();
doTheWork();
} finally {
wakeLock.release();
}
}