שימוש בשיטות המומלצות לנעילה להפעלה מחדש

שימוש ב-wake lock עלול לפגוע בביצועי המכשיר. אם אתם צריכים להשתמש ב-wake lock, חשוב לעשות זאת בצורה נכונה. במסמך הזה מפורטות כמה שיטות מומלצות שיכולות לעזור לכם להימנע מטעויות נפוצות שקשורות לנעילת השהיה.

מתן שם לחסימת מצב שינה בצורה נכונה

מומלץ לכלול את שם החבילה, המחלקה או השיטה בתג wakelock. כך, אם מתרחשת שגיאה, קל יותר למצוא את המיקום בקוד המקור שבו נוצרת נעילת ההשכמה. ריכזנו כאן כמה טיפים נוספים:

  • אל תכללו בשם פרטים אישיים מזהים (PII), כמו כתובת אימייל. אם המכשיר מזהה פרטים אישיים מזהים בתג של נעילת ההשכמה, הוא רושם ביומן את הערך _UNKNOWN במקום התג שציינתם.
  • אל תקבלו את שם המחלקה או השיטה באופן פרוגרמטי, למשל על ידי קריאה ל-getName(). אם מנסים לקבל את השם באופן פרוגרמטי, יכול להיות שהוא יוסתר על ידי כלים כמו Proguard. במקום זאת, צריך להשתמש במחרוזת עם קידוד קשיח.
  • אל תוסיפו מונה או מזהים ייחודיים לתגי נעילת השהייה. הקוד שיוצר נעילת השכמה צריך להשתמש באותו תג בכל פעם שהוא מופעל. השיטה הזו מאפשרת למערכת לצבור את השימוש בכל שיטה ב-wake lock.

מוודאים שהאפליקציה גלויה בחזית

בזמן שהתכונה 'מניעת שינה' פעילה, המכשיר צורך חשמל. המשתמש במכשיר צריך לדעת שהפעולה הזו מתבצעת. לכן, אם אתם משתמשים ב-wake lock, כדאי להציג למשתמש התראה כלשהי. בפועל, המשמעות היא שצריך לקבל את נעילת ההשכמה ולהחזיק אותה בשירות בחזית. שירותים שפועלים בחזית נדרשים כדי להציג התראה.

אם שירות שפועל בחזית הוא לא הבחירה הנכונה לאפליקציה שלכם, כנראה שגם לא כדאי להשתמש בחסימת מצב השינה. במאמר בנושא בחירת ה-API הנכון כדי למנוע את מצב השינה של המכשיר מוסבר על דרכים אחרות לבצע פעולות כשהאפליקציה לא פועלת בחזית.

שומרים על לוגיקה פשוטה

חשוב לוודא שהלוגיקה של קבלת חסימות מצב שינה וביטול שלהן פשוטה ככל האפשר. אם הלוגיקה של נעילת ההשכמה קשורה למכונות מצב מורכבות, לטיימאוטים, למאגרי ביצוע או לאירועי קריאה חוזרת, כל באג קטן בלוגיקה הזו עלול לגרום לנעילת ההשכמה להימשך זמן רב יותר מהצפוי. קשה לאבחן ולנפות באגים כאלה.

בודקים שהחסימה של מצב השינה תמיד מבוטלת

אם אתם משתמשים בחסימת מצב שינה, אתם צריכים לוודא שכל חסימת מצב שינה שאתם מפעילים משוחררת בצורה תקינה. זה לא תמיד פשוט כמו שזה נשמע. לדוגמה, יש בעיה בקוד הבא:

Kotlin

@Throws(MyException::class)
fun doSomethingAndRelease() {
    wakeLock.apply {
        acquire()
        doTheWork() // can potentially throw MyException
        release()   // does not run if an exception is thrown
    }
}

Java

void doSomethingAndRelease() throws MyException {
    wakeLock.acquire();
    doTheWork();         // can potentially throw MyException
    wakeLock.release();  // does not run if an exception is thrown
}

הבעיה כאן היא שהשיטה doTheWork() יכולה להציג את החריגה MyException. אם כן, השיטה doSomethingAndRelease() מעבירה את החריגה החוצה, והיא אף פעם לא מגיעה לקריאה release(). התוצאה היא שה-wake lock נרכש אבל לא משוחרר, וזה מצב גרוע מאוד.

בקוד המתוקן, doSomethingAndRelease() מבטיח שחסימת מצב השינה תבוטל גם אם הייתה שגיאה:

Kotlin

@Throws(MyException::class)
fun doSomethingAndRelease() {
    wakeLock.apply {
        try {
            acquire()
            doTheWork()
        } finally {
            release()
        }
    }
}

Java

void doSomethingAndRelease() throws MyException {
    try {
        wakeLock.acquire();
        doTheWork();
    } finally {
        wakeLock.release();
    }
}