משתמשים בתבנית הכניסה כדי לבקש מהמשתמש להיכנס באמצעות אחת מ-4 שיטות הכניסה הבאות:
- שיטת קוד האימות: מוצג קוד אימות חובה שסופק על ידי האפליקציה והוראות לגבי המקום שבו המשתמש צריך להזין אותו.
- שיטת כניסה של ספק: מאפשרת למשתמשים להיכנס באמצעות ספק (כמו Google), ללא צורך בהזנה.
- שיטה של שם משתמש/סיסמה: מאפשרת למשתמשים להזין פרטי אימות בשדה טופס חובה יחיד.
- שיטה באמצעות קוד QR (מוצגת בהמשך): מאפשרת למשתמשים להיכנס לחשבון על ידי סריקת קוד QR.
מוסיפים את תבנית ההודעה הארוכה כדי לספק פרטים כמו הטקסט המלא של מדיניות הפרטיות או התנאים וההגבלות. שתי התבניות האלה הן תבניות של חנייה בלבד, ולכן הן לא מגדילות את מספר השלבים.
הערה: בדוגמה הזו מוצג איך התבניות עשויות להיראות ב-Android Auto.
תהליך לדוגמה
| פעולת משתמש | איפה הפעולה מתבצעת | מספר השלבים אחרי הפעולה |
|---|---|---|
| המשתמש מקיש על כפתור כדי להיכנס לאפליקציה. | תבנית דף נחיתה (לא מוצגת) | 1 |
| כדי להיכנס, המשתמש רואה קוד QR שהוא צריך לצלם בטלפון שלו. |
תבנית כניסה (תבנית לחשבונות מושבתים בלבד) 
|
1 |
| המשתמש סורק את קוד ה-QR, והוא מועבר לתהליך הכניסה במסך הטלפון. | אין תבנית (המשימה ממשיכה בטלפון) | 1 (המשימה מושהית) |
| המשתמש קורא את מדיניות הפרטיות של האפליקציה (אם נדרש). |
תבנית של הודעה ארוכה (חניה בלבד) 
|
1 |
| האפליקציה חוזרת לתבנית של דף הנחיתה. |
תבנית דף הנחיתה (במקרה הזה, תבנית של רשימה בתוך התבנית "מפה + תוכן")
|
1 (משימה חדשה) |