שינויים במסגרת התאימות (Android 15)

CAMERA_MIC_INDICATORS_NOT_PRESENT

מציין שהמכשיר הזה תומך במחווני מצלמה ומיקרופון. הערך הוא false אם הוא קיים, כי השיטה CompatChanges#isChangeEnabled מחזירה true אם מזהה השינוי לא קיים.

CHECK_PARAMS_IN_IS_SESSION_CONFIGURATION_SUPPORTED

כשההגדרה מופעלת, ‫isSessionConfigurationSupported בודק גם את התאימות של פרמטרים של סשן אם יש תמיכה ב-HAL.

DEFAULT_RESCIND_BAL_PRIVILEGES_FROM_PENDING_INTENT_CREATOR

כשההגדרה הזו מופעלת, היוצר של PendingIntent חוסם כברירת מחדל הפעלות של פעילות ברקע.

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע הפעלת פעילות מאובטחת ברקע בדף השינויים בהתנהגות של Android 15.

DEPRECATE_UI_FONT

כשהאפשרות הזו מופעלת, מאפיין elegantTextHeight TextView הופך ל-true כברירת מחדל כשהאפליקציה פועלת במכשיר עם Android 15 ואילך. כך, גופן קומפקטי שמוגדר כברירת מחדל מוחלף בגופן קריא הרבה יותר, עבור סקריפטים מסוימים עם מדדים אנכיים גדולים.

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע elegantTextHeight attribute defaults to true בדף השינויים בהתנהגות ב-Android 15.

DOWNSCALED

השינוי הזה הוא שומר הסף של כל השינויים בהקטנת מאגר הנתונים הזמני לכל אפליקציה. הפעלת השינוי הזה מאפשרת להחיל את גורמי ההתאמה הבאים:

• DOWNSCALE_30
• DOWNSCALE_35
• DOWNSCALE_40
• DOWNSCALE_45
• DOWNSCALE_50
• DOWNSCALE_55
• DOWNSCALE_60
• DOWNSCALE_65
• DOWNSCALE_70
• DOWNSCALE_75
• DOWNSCALE_80
• DOWNSCALE_85
• DOWNSCALE_90

כשהשינוי הזה מופעל לחבילת אפליקציות, גודל האפליקציה משתנה בכוח לגורם קנה המידה הגבוה ביותר שמופעל. לדוגמה, אם מפעילים גם את 80% וגם את 70% (DOWNSCALE_80 ו-DOWNSCALE_70), המערכת תשתמש ב-80%. אם מפעילים גם את השינוי הזה וגם את DOWNSCALED_INVERSE, השינוי DOWNSCALED_INVERSE מקבל עדיפות ומתאם שינוי הגודל מוחל באופן הפוך.

DOWNSCALED_INVERSE

השינוי הזה הוא שומר הסף של כל השינויים בהקטנת המאגר ההפוך לכל אפליקציה. הפעלת השינוי הזה מאפשרת להחיל את גורמי קנה המידה הבאים באופן הפוך (כלומר, הרזולוציה מוגדלת במקום זאת):

• DOWNSCALE_30
• DOWNSCALE_35
• DOWNSCALE_40
• DOWNSCALE_45
• DOWNSCALE_50
• DOWNSCALE_55
• DOWNSCALE_60
• DOWNSCALE_65
• DOWNSCALE_70
• DOWNSCALE_75
• DOWNSCALE_80
• DOWNSCALE_85
• DOWNSCALE_90

כשהשינוי הזה מופעל לחבילת אפליקציה, האפליקציה משנה את הגודל שלה בכוח לגורם ההתאמה הנמוך ביותר שמופעל. לדוגמה, אם מפעילים גם את 80% וגם את 70% (DOWNSCALE_80 ו-DOWNSCALE_70), המערכת תשתמש ב-80%, כי כשמחילים את הגורם הזה באופן הפוך, הוא שווה ל-125%, שהוא פחות מ-142.86% שמתקבלים כשמחילים את הגורם 70% באופן הפוך. אם מפעילים גם את השינוי הזה וגם את DOWNSCALED, השינוי DOWNSCALED_INVERSE מקבל עדיפות ומתאם שינוי הגודל מוחל באופן הפוך.

DOWNSCALE_30

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 30% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 333.33% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_35

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 35% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת גם היא, הפעלת השינוי הזה בחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 285.71% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_40

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 40% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם DOWNSCALED_INVERSE מופעל, הפעלת השינוי הזה בחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם רזולוציה אנכית ואופקית שהיא 250% מהרזולוציה של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_45

אם גם האפשרות DOWNSCALED מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 45% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם DOWNSCALED_INVERSE מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 222.22% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_50

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 50% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 200% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_55

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 55% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 181.82% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_60

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 60% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 166.67% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_65

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 65% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 153.85% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_70

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 70% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 142.86% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_75

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 75% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה עבור חבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 133.33% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_80

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 80% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 125% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_85

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 85% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 117.65% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DOWNSCALE_90

אם גם DOWNSCALED מופעל, הפעלת השינוי הזה לחבילה גורמת לאפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 90% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי. אם גם האפשרות DOWNSCALED_INVERSE מופעלת, הפעלת השינוי הזה לחבילה מאלצת את האפליקציה להניח שהיא פועלת במסך עם 111.11% מהרזולוציה האנכית והאופקית של המסך האמיתי.

DO_NOT_CLONE_IN_ARRAYS_AS_LIST

אם האפשרות הזו מופעלת, כשמשתמשים ב-Arrays.asList(...).toArray(), סוג הרכיב של המערך שמתקבל הוא עכשיו Object – ולא הסוג של הרכיבים במערך הבסיסי. לכן הקוד הבא יוצר ClassCastException:

String[] elements = (String[]) Arrays.asList("one", "two").toArray();

במקרה כזה, כדי לשמור את String כסוג הרכיב במערך שמתקבל, אפשר להשתמש ב-Collection.toArray(Object[]) במקום:

String[] elements = Arrays.asList("two", "one").toArray(new String[0]);

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע שינויים ב-API של OpenJDK בדף 'שינויים בהתנהגות' ב-Android 15.

ENABLE_BUNDLE_LAUNCH_ACTIVITY_ITEM

כשהאפשרות הזו מופעלת, כדי למנוע בעיות תאימות של אפליקציות קיימות עם שימושים ב-ClientTransaction#getActivityToken() שלא במסגרת SDK, מותר רק לארוז את LaunchActivityItem.

ENABLE_MATCH_LOCAL_NETWORK

כשההגדרה מופעלת, האפליקציות מקבלות כברירת מחדל קריאות חוזרות (callback) לרשת מהרשתות המקומיות. אפליקציות שמטרגטות ל-Android מגרסה 14 (רמת API‏ 34) ומטה עדיין צריכות להוסיף NetworkCapabilities.NET_CAPABILITY_LOCAL_NETWORK ל-NetworkCapabilities של NetworkRequest כדי לקבל ConnectivityManager.NetworkCallback מרשתות מקומיות.

ENABLE_STRICT_FORMATTER_VALIDATION

אם האפשרות הזו מופעלת, האימות של אינדקס הארגומנטים, הדגלים, הרוחב והדיוק מחמיר יותר כשמשתמשים בממשקי ה-API‏ String.format() ו-Formatter.format().

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע שינויים ב-API של OpenJDK בדף 'שינויים בהתנהגות' ב-Android 15.

ENFORCE_EDGE_TO_EDGE

כשההגדרה הזו מופעלת, האפליקציות מוצגות מקצה לקצה כברירת מחדל במכשירים עם Android 15 ומעלה.

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע אכיפה של תצוגה מקצה לקצה בדף שינויים בהתנהגות ב-Android 15.

ENFORCE_STRICT_QUERY_BUILDER

כשהתכונה מופעלת, SQLiteQueryBuilder בודק את כל הבחירות בשאילתות CalendarProvider2 מול ארגומנטים זדוניים.

FGS_BOOT_COMPLETED_RESTRICTIONS

אם המדיניות מופעלת, היא משביתה את ההפעלה ברקע של שירותים שפועלים בחזית משידורי BOOT_COMPLETED לכל הסוגים, למעט:

• ServiceInfo.FOREGROUND_SERVICE_TYPE_LOCATION
• ServiceInfo.FOREGROUND_SERVICE_TYPE_CONNECTED_DEVICE
• ServiceInfo.FOREGROUND_SERVICE_TYPE_REMOTE_MESSAGING
• ServiceInfo.FOREGROUND_SERVICE_TYPE_HEALTH
• ServiceInfo.FOREGROUND_SERVICE_TYPE_SYSTEM_EXEMPTED
• ServiceInfo.FOREGROUND_SERVICE_TYPE_SPECIAL_USE

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע הגבלות על הפעלת שירותים בחזית על ידי מקלטי שידור של BOOT_COMPLETED בדף בנושא שינויים בהתנהגות ב-Android 15.

FGS_INTRODUCE_TIME_LIMITS

כשמפעילים את ההגדרה הזו, יש הגבלת זמן לשירותים שפועלים בחזית מסוגים מסוימים. אם השירות בחזית מהסוג הבעייתי לא ייעצר במסגרת מגבלת הזמן שהוקצתה, הוא יקבל קריאה חוזרת באמצעות Service.onTimeout(int, int), ואז הוא חייב להיעצר תוך כמה שניות. אם אפליקציה לא עושה זאת, היא תוגדר כ-ANR.

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטעים בנושא התנהגות של טיימ-אוט בדף שינויים בהתנהגות ב-Android 15, לגבי סוגי שירותים בחזית של סנכרון נתונים ו עיבוד מדיה.

FGS_SAW_RESTRICTIONS

אם ההגדרה הזו מופעלת, היא משביתה את ההפעלה של שירותים שפועלים בחזית ברקע בחלון התראות המערכת לכל הסוגים, אלא אם כבר יש לאפליקציה חלון שכבת-על של המערכת.

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע הגבלות על הפעלת שירותים בחזית בזמן שאפליקציה מחזיקה בהרשאת SYSTEM_ALERT_WINDOW בדף השינויים בהתנהגות של Android 15.

FORCE_DISABLE_HEVC_SUPPORT

השבתה בכוח של התמיכה של אפליקציה ביכולת המדיה HEVC. אפליקציות צריכות להצהיר על יכולות המדיה הנתמכות שלהן במניפסט, אבל אפשר להשתמש בדגל הזה כדי לאלץ אפליקציה לא לתמוך ב-HEVC, וכך לאלץ המרה בזמן גישה למדיה שמקודדת ב-HEVC. הגדרת הדגל הזה מבטלת את ברירות המחדל ברמת מערכת ההפעלה עבור אפליקציות. היא מושבתת כברירת מחדל, כלומר ברירות המחדל של מערכת ההפעלה מקבלות עדיפות. אם גם הדגל הזה וגם הדגל FORCE_ENABLE_HEVC_SUPPORT מופעלים, מערכת ההפעלה מתעלמת משני הדגלים.

FORCE_ENABLE_HEVC_SUPPORT

הפעלה מאולצת של תמיכה ביכולת המדיה HEVC באפליקציות. אפליקציות צריכות להצהיר על יכולות המדיה הנתמכות שלהן במניפסט, אבל אפשר להשתמש בדגל הזה כדי לאלץ אפליקציה לתמוך ב-HEVC, וכך להימנע מקידוד מחדש בזמן גישה למדיה שמקודדת ב-HEVC. הגדרת הדגל הזה מבטלת את ברירות המחדל ברמת מערכת ההפעלה עבור אפליקציות. היא מושבתת כברירת מחדל, כלומר ברירות המחדל של מערכת ההפעלה מקבלות עדיפות. אם גם הדגל הזה וגם הדגל FORCE_DISABLE_HEVC_SUPPORT מופעלים, מערכת ההפעלה מתעלמת משני הדגלים.

FORCE_NON_RESIZE_APP

הגדרת מדיניות שמחייבת את החבילות שהיא חלה עליהן להיות ללא אפשרות שינוי גודל.

FORCE_RESIZE_APP

כך מאלצים את החבילות שהתכונה חלה עליהן להיות בעלות יכולת שינוי גודל. אנחנו מאפשרים שינוי גודל רק במצב חלון במסך מלא, אבל לא מאלצים את האפליקציה לעבור למצב ריבוי חלונות שניתן לשינוי גודל.

GWP_ASAN

ההגדרה הזו מאפשרת לזהות באגים בזיכרון מקומי באפליקציות באמצעות דגימה.

מידע נוסף על השימוש ב-GWP-ASan זמין במדריך GWP-ASan.

IS_DEVICE_OWNER_USER_AWARE

כשהאפשרות הזו מופעלת, הפונקציה isDeviceOwnerApp(String) תשתמש במשתמש שמופיע בהקשר. באפליקציות שמיועדות ל-Android 14 (רמת API ‏34) ומטה, נעשה שימוש במשתמש של התהליך שקורא לפונקציה (Process.myUserHandle()).

MANAGE_GLOBAL_ZEN_VIA_IMPLICIT_RULES

כשהמדיניות הזו מופעלת, אפליקציות לא יכולות יותר לשנות את המצב או את המדיניות הגלובליים של 'נא לא להפריע' במכשיר (על ידי שינוי הגדרות המשתמש או השבתת המצב 'נא לא להפריע'). במקום זאת, האפליקציות צריכות לתרום AutomaticZenRule, שהמערכת משלבת במדיניות גלובלית עם הסכימה הקיימת של המדיניות הכי מגבילה שקובעת.

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע בנושא שינויים במועד שבו אפליקציות יכולות לשנות את המצב הגלובלי של מצב 'נא לא להפריע' בדף השינויים בהתנהגות ב-Android 15.

NATIVE_HEAP_ZERO_INIT

הפעלה של אתחול אוטומטי של הקצאות זיכרון בערימות (heap allocation) מקומיות.

NATIVE_MEMTAG_ASYNC

הפעלת בדיקה אסינכרונית (ASYNC) של תג זיכרון בתהליך הזה. הדגל הזה משפיע רק על חומרה שתומכת בתוסף תיוג זיכרון (MTE) של ARM.

NATIVE_MEMTAG_SYNC

הפרמטר מאפשר בדיקה סינכרונית (SYNC) של תג הזיכרון בתהליך הזה. הדגל הזה משפיע רק על חומרה שתומכת בתוסף תיוג זיכרון (MTE) של ARM. אם גם NATIVE_MEMTAG_ASYNC וגם האפשרות הזו מופעלות, האפשרות הזו מקבלת עדיפות ו-MTE מופעל במצב SYNC.

OVERRIDE_ANY_ORIENTATION

כשההגדרה הזו מופעלת, השינוי מאפשר להחיל את ההגדרות הבאות של כיוון המסך בלי קשר לכיוון שנדרש על ידי הפעילות:

• OVERRIDE_LANDSCAPE_ORIENTATION_TO_REVERSE_LANDSCAPE
• OVERRIDE_UNDEFINED_ORIENTATION_TO_NOSENSOR
• OVERRIDE_UNDEFINED_ORIENTATION_TO_PORTRAIT

OVERRIDE_ANY_ORIENTATION_TO_USER

כשההגדרה הזו מופעלת, היא מפעילה את SCREEN_ORIENTATION_USER, שמבטלת את ההגדרה של הכיוון המבוקש על ידי הפעילות. אפשר לשנות את ההגדרה של אפליקציות עם כיוון קבוע כך שיוצגו במסך מלא במכשירים עם מסך גדול, אם מפעילים את האפשרות ignoreOrientationRequest.

OVERRIDE_CAMERA_COMPAT_DISABLE_FREEFORM_WINDOWING_TREATMENT

אם ההגדרה הזו מופעלת, החבילות שההחלפה חלה עליהן לא נכללות בטיפול בתאימות למצלמה במצב חלונות חופשיים לאפליקציות עם כיוון קבוע.

במצב חלונות חופשיים, הטיפול בתאימות מדמה הפעלה במכשיר לאורך על ידי הוספת פסי שוליים לחלון האפליקציה ושינוי מאפייני המצלמה למה שאפליקציות בדרך כלל מצפות במכשיר לאורך: סיבוב חיישן של 90 ו-270 מעלות למצלמות האחורית והקדמית, בהתאמה, והגדרת סיבוב התצוגה ל-0.

אפשר להשתמש בדגל הזה כדי להשבית את הטיפול בתאימות לאפליקציות שלא מגיבות טוב לטיפול.

OVERRIDE_CAMERA_RESIZABLE_AND_SDK_CHECK

כשהשינוי הזה מופעל, הוא גורם לחבילות שהוא חל עליהן להתעלם מהערך הנוכחי של android:resizeableActivity, וגם מגרסת SDK שמיועדת ל-Android 6.0 (רמת API‏ 23) ומטה, ולראות את הפעילות ככזו שלא ניתן לשנות את גודלה. במקרה הזה, הערך של סיבוב וחיתוך המצלמה תלוי רק בפיצוי הנדרש בהתחשב בסיבוב הנוכחי של המסך.

OVERRIDE_CAMERA_ROTATE_AND_CROP_DEFAULTS

כשההגדרה הזו מופעלת, היא מאלצת את החבילות שהיא חלה עליהן לבטל את התנהגות ברירת המחדל של סיבוב המצלמה וחיתוך התמונה, ותמיד להחזיר CaptureRequest.SCALER_ROTATE_AND_CROP_NONE.

OVERRIDE_DISABLE_MEDIA_PROJECTION_SINGLE_APP_OPTION

אם ההגדרה הזו מופעלת, כשמתחילים סשן MediaProjection, המשתמשים יכולים לבחור אם לצלם אפליקציה אחת או את כל המסך. ההגדרה הזו מבטלת את השימוש ב-MediaProjectionConfig#createConfigForDefaultDisplay.

OVERRIDE_LANDSCAPE_ORIENTATION_TO_REVERSE_LANDSCAPE

ההרשאה מאפשרת לאפליקציה שאליה היא משויכת להשתמש ב-SCREEN_ORIENTATION_REVERSE_LANDSCAPE. אלא אם OVERRIDE_ANY_ORIENTATION מופעלת גם כן, SCREEN_ORIENTATION_REVERSE_LANDSCAPE משמשת רק אם הפעילות מציינת שהיא מתבצעת במצב לרוחב. הפעלת השינוי הזה יכולה לעזור לכם לבדוק את התנהגות האפליקציה במכשירים שבהם תצוגה לרוחב תואמת ל-Surface.ROTATION_90 ובמכשירים שבהם היא תואמת ל-Surface.ROTATION_270.

OVERRIDE_LAYOUT_IN_DISPLAY_CUTOUT_MODE

כשההגדרה הזו מופעלת, היא מבטלת את הפריסה בהתנהגות של מצב המגרעת במסך. ההגדרה הזו תחול רק אם לא נאכף שימוש בתצוגה מקצה לקצה.

OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO

השינוי הזה הוא שומר הסף של כל השינויים שמכתיבים יחס גובה-רוחב מינימלי מסוים. הפעלת השינוי הזה מאפשרת להחיל את יחסי הגובה-רוחב המינימליים הבאים:

• OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_LARGE
• OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_MEDIUM
• OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_PORTRAIT_ONLY

כשהשינוי הזה מופעל לחבילת אפליקציה, יחס הגובה-רוחב המינימלי שמופיע במניפסט של האפליקציה מוחלף ביחס הגובה-רוחב הגדול ביותר שמופעל, אלא אם הערך במניפסט של האפליקציה גבוה יותר.

OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_EXCLUDE_PORTRAIT_FULLSCREEN

כשההגדרה הזו מופעלת, היא מבטלת את ההגבלה על יחס הגובה-רוחב המינימלי במסך מלא במצב לאורך, כדי להשתמש בכל שטח המסך הזמין.

OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_LARGE

אם האפשרות OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO מופעלת גם היא, הפעלת השינוי הזה לחבילה מגדירה את יחס הגובה-רוחב המינימלי של הפעילות לערך גדול כפי שמוגדר על ידי OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_LARGE_VALUE.

OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_MEDIUM

אם האפשרות OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO מופעלת גם היא, הפעלת השינוי הזה בחבילה מגדירה את יחס הגובה-רוחב המינימלי של הפעילות לערך בינוני, כפי שמוגדר על ידי OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_MEDIUM_VALUE.

OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_ONLY_FOR_CAMERA

כשההגדרה הזו מופעלת, היא מגבילה את הפעולות שגורמות להחלת יחס גובה-רוחב מינימלי מסוים, כך שהן יחולו רק כשאפליקציה מחוברת למצלמה.

OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_PORTRAIT_ONLY

אם האפשרות OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO מופעלת, השינוי הזה מגביל שינויים אחרים שמכריחים יחס גובה-רוחב מינימלי של פעילות לערך מסוים – כמו OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_LARGE ו- OVERRIDE_MIN_ASPECT_RATIO_MEDIUM – לפעילויות שהן גם במצב אנכי.

OVERRIDE_RESPECT_REQUESTED_ORIENTATION

כשההגדרה הזו מופעלת, השינוי הזה לא כולל חבילות שמוחלות על מההגבלות על כיוון המסך שיצרני המכשירים יכולים להגדיר.

OVERRIDE_UNDEFINED_ORIENTATION_TO_NOSENSOR

ההרשאה מאפשרת לאפליקציה שאליה היא משויכת להשתמש ב-SCREEN_ORIENTATION_NOSENSOR. אלא אם האפשרות OVERRIDE_ANY_ORIENTATION מופעלת גם כן, SCREEN_ORIENTATION_NOSENSOR משמשת רק אם לא צוין כיוון קבוע אחר לפעילות.

OVERRIDE_UNDEFINED_ORIENTATION_TO_PORTRAIT

ההרשאה מאפשרת לאפליקציה שאליה היא משויכת להשתמש ב-SCREEN_ORIENTATION_PORTRAIT. אלא אם האפשרות OVERRIDE_ANY_ORIENTATION מופעלת גם כן, SCREEN_ORIENTATION_PORTRAIT משמשת רק אם לא צוין כיוון קבוע אחר לפעילות.

PARSE_CONTENT_DISPOSITION_USING_RFC_6266

כשההגדרה הזו מופעלת, המערכת מנתחת כותרות Content-Disposition שתואמות ל-RFC 6266. בפרט, הפונקציה הזו מאפשרת ניתוח של ערכי filename* שיכולים להשתמש בקידוד תווים שונה.

RATE_LIMIT_TOASTS

ההגדרה הזו מאפשרת להגביל את קצב יצירת הבקשות של Toast.show() כדי למנוע עומס יתר על המשתמש עם יותר מדי הודעות קצרות בזמן מוגבל. כל ניסיון להציג יותר הודעות קצרות מהמותר בפרק זמן מסוים גורם להודעה להימחק.

STREAM_INT_DIFFERS_FROM_NEXT_INT

כשהאפשרות הזו מופעלת, השיטות Random.ints() מחזירות עכשיו רצף שונה של מספרים בהשוואה לשיטות Random.nextInt(). זה נובע מהשינויים שמתוארים בכתובת https://bugs.openjdk.org/browse/JDK-8301574.

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע שינויים ב-API של OpenJDK בדף 'שינויים בהתנהגות' ב-Android 15.

USE_EXPERIMENTAL_COMPONENT_ALIAS

כשההגדרה הזו מופעלת, המערכת מאפשרת לחבילה android להשתמש בכינויים של רכיבים.

USE_NEW_ISO_LOCALE_CODES

כשההגדרה הזו מופעלת, קודי השפה של עברית, יידיש ואינדונזית לא מומרים יותר לפורמטים המיושנים שלהם (עברית: iw, יידיש: ji ואינדונזית: in).

מידע נוסף על השינוי הזה זמין בקטע שינויים ב-API של OpenJDK בדף 'שינויים בהתנהגות' ב-Android 15.