מדריך למנהלי מוצר להתאמת אפליקציות ל-Android במכשירים שונים

היום אנחנו משיקים כמה עדכונים בפלטפורמת Android! העדכונים כוללים את תחילת ההשקה של Android 16, עם פרטים למפתחים ולמשתמשים, תצוגה מקדימה למפתחים לשיפור חוויית השימוש במחשב עם Android באמצעות מסכים מחוברים, עדכונים למשתמשי Android באפליקציות של Google ועוד, וגם השקת Pixel Drop של יוני. בנוסף, ריכזנו את כל העדכונים מ-Google I/O למפתחי Android שמתמקדים בפיתוח אפליקציות מצוינות ודינמיות ל-Android.

הסביבה העסקית של Android דינמית יותר מאי פעם, כי כל הזמן מופיעים גורמי צורה חדשים.

משתמשי Android מצפים שהאפליקציות שלהם יפעלו בצורה חלקה במגוון רחב של גורמי צורה, החל מטלפונים ומכשירים מתקפלים ועד טאבלטים, מכשירי Chromebook, טלוויזיות, מכוניות, מכשירי Wear ו-XR. עם זאת, הרבה אפליקציות ל-Android לא עומדות בציפיות האלה כי הן בנויות עם מגבלות בממשק המשתמש, כמו נעילה לכיוון מסך יחיד או הגבלה של שינוי הגודל.

בהתאם לכך, ב-Android 16 הוספנו שינויים ב-API לאפליקציות שמטרגטות לרמת SDK 36, כדי להתעלם מהגבלות על כיוון ושינוי גודל, החל ממכשירים עם מסך גדול. המטרה היא לעבור למודל אחיד שבו אפליקציות מותאמות הן הנורמה. זה הזמן להתקדם. אפליקציות מותאמות הן לא רק העתיד של Android, אלא גם הדרך שבה האפליקציה שלכם יכולה להתבלט במגוון גורמי הצורה של Android.

למה כדאי לתעדף מודעות באנר מותאמות כבר עכשיו

מקור: הנתונים בחשבון Google

התאמת האפליקציה לשינויים היא לא רק עניין של התאמה לשינויים ב-API של כיוון ושינוי גודל ב-Android 16 באפליקציות שמטרגטות SDK 36. אפליקציות מותאמות מספקות יתרונות מוחשיים מבחינת חוויית המשתמש, יעילות הפיתוח והיקף החשיפה בשוק.

• אפליקציות לנייד יכולות להגיע עכשיו ליותר מ-500 מיליון מכשירים פעילים עם מסכים גדולים: אפליקציות לנייד פועלות במכשירים מתקפלים, בטאבלטים, במכשירי Chromebook ואפילו במכוניות תואמות, עם שינויים מינימליים. ‫Android 16 יכלול שיפורים משמעותיים בממשק מחשב, כדי לספק חוויה שדומה לשימוש במחשב במסכים גדולים, כולל מסכים מחוברים. בנוסף, Android XR פותח מימד חדש ומאפשר להשתמש באפליקציות הקיימות בסביבות סוחפות. הציפייה של המשתמשים ברורה: חוויה עקבית ואיכותית שמותאמת בצורה חכמה לכל מסך – בין אם מדובר במכשיר מתקפל, בטאבלט עם מקלדת או בחלון שאפשר להזיז ולשנות את הגודל שלו ב-Chromebook.
• השינויים ב-API של הכיוון ושינוי הגודל ב-Android 16: אנחנו מאמינים שאפליקציות לנייד עוברות שינוי כדי שהממשק שלהן יותאם באופן רספונסיבי לכל גודל מסך, בדיוק כמו אתרים. מערכת Android 16 תתעלם מהגבלות שהוגדרו באפליקציה, כמו כיוון קבוע (רק לאורך) וחלונות שלא ניתן לשנות את הגודל שלהם, החל ממסכים גדולים (הרוחב המינימלי של המכשיר הוא 600dp ומעלה), כולל טאבלטים ומסכים פנימיים במכשירים מתקפלים. ברוב האפליקציות, ההגדרה הזו חשובה כדי שהן יתאימו לכל גודל מסך. במקרים מסוימים, אם האפליקציה לא מותאמת למצבים שונים, יכול להיות שהיא תספק חוויית משתמש פגומה במסכים האלה. כך עיצוב מותאם הופך מתוספת נחמדה לדרישה בסיסית.

• הגדלת טווח ההגעה למשתמשים ויכולת הגילוי של האפליקציה ב-Play: לאפליקציות אדפטיביות יש סיכוי גבוה יותר לקבל דירוג גבוה יותר ב-Play ולהופיע במאמרים מערכתיים במגוון גורמי צורה, וכך להגיע לקהל רחב יותר בחיפוש ובדפי הבית של Play. בנוסף, בחנות Google Play מוצגים דירוגים וביקורות בכל סוגי המכשירים. אם האפליקציה שלכם לא עברה אופטימיזציה, יכול להיות שמשתמש פוטנציאלי יקרא ביקורת של כוכב אחד שמתלוננת על ממשק משתמש מתוח במכשיר שעדיין לא בבעלותו, וזה ישפיע על הרושם הראשוני שלו מהאפליקציה. בנוסף, יש סיכוי גבוה יותר שהמשתמשים יתעניינו באפליקציות שמספקות חוויה מצוינת בכל המכשירים שלהם.
• הגברת המעורבות במסכים גדולים: למשתמשים במכשירים עם מסכים גדולים יש לרוב דפוסי אינטראקציה שונים. במסכים גדולים, המשתמשים עשויים להתעניין בסשנים ארוכים יותר, לבצע משימות מורכבות יותר ולצרוך יותר תוכן.

השימוש ב-Concepts על מסכים גדולים עלה ב-70% אחרי האופטימיזציה.
השימוש ב-6 אפליקציות מרכזיות להזרמת מדיה בארה"ב היה גבוה פי 3 בקרב משתמשים בטאבלטים ובטלפונים, בהשוואה למשתמשים בטלפונים בלבד.

• חוויות שימוש נגישות יותר באפליקציות: לפי נתוני הבנק העולמי, 15% מאוכלוסיית העולם סובלים ממוגבלות כלשהי. אנשים עם מוגבלויות מסתמכים על אפליקציות ושירותים שתומכים בנגישות כדי לתקשר, ללמוד ולעבוד. התאמת הכיוון המועדף של המשתמש משפרת את הנגישות של האפליקציות, ועוזרת ליצור חוויה שמעודדת את קבלת האחר.

כיום, רוב האפליקציות מיועדות רק לסמארטפונים

"…looking at the number of users, the ROI does not justify the investment".

זו התנגדות נפוצה מצד מנהלי מוצרים ומקבלי החלטות, ואם אתם מסתכלים רק על ניתוח נתונים ברמה גבוהה שמשווה בין מספר הסשנים בטאבלט למספר הסשנים בסמארטפון, יכול להיות שזה ייראה כמו מקרה סגור.

יכול להיות שנתוני ניתוח כלליים יראו מספרים נמוכים יותר של סשנים בטאבלטים בהשוואה לסמארטפונים. עם זאת, אם תסיקו שמסכים גדולים לא שווים את המאמץ רק על סמך נפח השימוש הנוכחי, אתם עלולים לפספס אינטראקציות חשובות והזדמנויות עתידיות.

בואו נבדוק לעומק למה:

1. הלולאה של חוויית המשתמש: האם יכול להיות שהשימוש הנמוך הוא סימפטום ולא הגורם העיקרי? משתמשים נוטים לנטוש במהירות אפליקציות שמרגישות מסורבלות או פגומות. אם האפליקציה שלכם במסכים גדולים היא ממשק טלפון מתוח, סביר להניח שהיא מספקת חוויית משתמש שלילית. יכול להיות שאין מספיק משתמשים כי חוויית השימוש לא טובה, ולא בהכרח כי אין מספיק משתמשים פוטנציאליים.

2. מעבר לנפח המשתמשים, כדאי לבדוק את רמת המעורבות של המשתמשים: אל תסתפקו בספירת המשתמשים, אלא נתחו את הערך שלהם. האינטראקציה של המשתמשים עם אפליקציות במסכים גדולים שונה. המסך הגדול מוביל בדרך כלל לסשנים ארוכים יותר ולחוויה אימרסיבית יותר. כמו שצוין למעלה, נתוני השימוש מראים שמשך ההתעניינות עולה באופן משמעותי אצל משתמשים שמקיימים אינטראקציה עם אפליקציות גם בטלפון וגם בטאבלט, בהשוואה למשתמשים שמקיימים אינטראקציה עם אפליקציות רק בטלפון.

3. התפתחות השוק: סביבת מכשירי Android ממשיכה להתפתח. עם העלייה בפופולריות של מכשירים מתקפלים, התמיכה במסכים מחוברים ב-Android 16 וגורמי צורה כמו XR ו-Android Auto, עיצוב אדפטיבי חשוב יותר מאי פעם. פיתוח עבור גודל מסך ספציפי יוצר חוב טכני, ועלול להאט את מהירות הפיתוח ולפגוע באיכות המוצר בטווח הארוך.

אוקיי, השתכנעתי. איפה מתחילים?

לארגונים שמוכנים להתקדם, מערכת Android מציעה הרבה מקורות מידע וכלים למפתחים כדי לבצע אופטימיזציה של אפליקציות כך שיתאימו את עצמן. בהמשך מוסבר איך מתחילים:

1. כדאי לבדוק איך האפליקציה נראית במסכים גדולים: מתחילים בבדיקת המצב הנוכחי של האפליקציה בטאבלטים, במכשירים מתקפלים (בתנוחות שונות), במכשירי Chromebook ובסביבות כמו ממשק מחשב. צריך לוודא שהאפליקציה זמינה במכשירים האלה, או שאתם לא מונעים מהמשתמשים האלה להשתמש באפליקציה בגלל תכונות לא נחוצות שנדרשות באפליקציה.
2. לפתור בעיות נפוצות בממשק המשתמש: כדאי לבדוק מה לא נוח בממשק המשתמש של האפליקציה שלכם. יש לנו הרבה הנחיות שיעזרו לכם לתרגם בקלות את האפליקציה לנייד למסכים אחרים.
   1. כדי לקבל השראה ולהבין איך אפשר לשפר את ממשק המשתמש של האפליקציה במכשירים שונים, כדאי לעיין בגלריית העיצוב למסכים גדולים. בגלריה מוצגים פתרונות מוכחים לאתגרים נפוצים בממשק המשתמש.
   2. מתחילים עם הצלחות מהירות. לדוגמה, אפשר למנוע מכפתורים להימתח לרוחב המסך המלא, או לעבור לסרגל ניווט אנכי במסכים גדולים כדי לשפר את הארגונומיה.
   3. זיהוי דפוסים שבהם פריסות קנוניות (למשל, רשימה עם פרטים) יכולות לפתור בעיות בממשק המשתמש שזיהיתם. האם תצוגה של רשימה ופירוט יכולה לשפר את הניווט באפליקציה? האם חלונית תומכת בצד תנצל טוב יותר את המקום הנוסף מאשר גיליון תחתון?
3. אופטימיזציה מצטברת של האפליקציה, מסך אחר מסך: כדאי לתעדף את האופן שבו אתם ניגשים לאופטימיזציה, כי לא כל דבר צריך להיות מותאם באופן מושלם כבר ביום הראשון. אפשר לשפר את האפליקציה בהדרגה לפי מה שהכי חשוב – לא צריך לעשות הכול בבת אחת.
   1. מתחילים ביסודות. כדאי לעיין בהנחיות לאיכות אפליקציות למסכים גדולים כדי להבין מהם התיקונים הכי חשובים למשתמשים, ולתעדף אותם. כדי לתמוך במצב אנכי ובמצב אופקי, צריך להסיר את ההגבלות על הכיוון. בנוסף, צריך לוודא שיש תמיכה בשינוי גודל (למקרה שהמשתמשים נמצאים במסך מפוצל) ולמנוע מתיחה משמעותית של לחצנים, שדות טקסט ותמונות. תיקוני הבסיס האלה הם קריטיים, במיוחד עם שינויים ב-API ב-Android 16 שיהפכו את ההיבטים האלה לחשובים עוד יותר.
   2. כדאי להטמיע אופטימיזציות של פריסות מותאמות, תוך התמקדות קודם במסכים או בתהליכים העיקריים של המשתמשים.
      1. זיהוי מסכים שבהם אופטימיזציות (לדוגמה, פריסה עם שני חלונות) יכולות להניב את השיפור הכי גדול בחוויית המשתמש
      2. ואז עוברים למסכים או לחלקים באפליקציה שלא משתמשים בהם לעיתים קרובות במסכים גדולים
   3. תמיכה בשיטות קלט שאינן מגע, כולל קלט ממקלדת, עכבר, משטח מגע וסטיילוס. התמיכה בגורמי צורה חדשים ובמסכים מחוברים מאפשרת למשתמשים ליצור אינטראקציה חלקה עם ממשק המשתמש שלכם.
   4. להוסיף חוויות משתמש ייחודיות כמו תמיכה במצב שולחן או במצב מסך מפוצל במכשירים מתקפלים. זה יכול לקרות על בסיס כל מקרה שימוש – לדוגמה, מצב שולחני מצוין לצפייה בסרטונים, ומצב מסך מפוצל מצוין לשיחות וידאו.

אומנם יש השקעה מוקדמת באימוץ עקרונות של התאמה (באמצעות כלים כמו Jetpack Compose וסיווגים של גודל החלון), אבל התמורה לטווח הארוך עשויה להיות משמעותית. היתרונות של עיצוב ובנייה של תכונות פעם אחת, והתאמה שלהן לגדלי מסכים שונים, עולים על העלות של יצירת פריסות מותאמות אישית. מידע נוסף זמין בהנחיות למפתחים בנושא אפליקציות מותאמות.

איך לנצל את הפוטנציאל של האפליקציה באמצעות עיצוב אפליקציה דינמי

המסר שלי למנהלי מוצר, למקבלי החלטות ולעסקים ברור: עיצוב אדפטיבי ישפר את האפליקציה שלכם ויאפשר לכם לספק חוויית שימוש איכותית ב-Android בשנת 2025 ואילך. ממשק משתמש רספונסיבי ודינמי הוא דרך ניתנת להרחבה לתמיכה במכשירים רבים ב-Android בלי לפתח על בסיס גורם צורה. אם מתעלמים ממערכת האקולוגית המגוונת של מכשירים מתקפלים, טאבלטים, Chromebook ומגורמי צורה חדשים כמו XR ומכוניות, העסק שלכם סופג עלויות נסתרות כתוצאה מביקורות שליליות של משתמשים, גילוי נמוך יותר ב-Play, חוב טכני מוגבר והזדמנויות מוחמצות להגברת מעורבות המשתמשים וגיוס משתמשים.

כך תוכלו למקסם את ההשפעה של האפליקציות שלכם ולספק חוויית משתמש חדשה. מידע נוסף על יצירת אפליקציות דינמיות